Хасидус по-русски
Библиотека

אתוון, ואינון נצח והוד (צדיקים) איתני עולם, והא אית"ן בהפוך אתוון תני"א דמסייע ליה בגלותא, ועלה אתמר איתן מושבך ושים בסלע קנך:


והאי סלע (אתמר בה דלא נפיק אלא טפין טפין דמיא דאורייתא באלין פסקות ובגין ויך משה את הסלע במטהו פעמים דא גרים ד)לא נפיק מיניה אלא טפין טפין זעיר שם זעיר שם, וכמה מחלוקות על אלין טפין, ומאן גרים דא, המורים, דאתמר בהון כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ובגין דא שמעו נא המורים, ובגינייהו ויך משה את הסלע במטהו פעמים, דאם לא דמחא בה לא הוו טרחין ישראל ותנאים ואמוראין באורייתא דבעל פה דאיהי סלע, אלא אתמר בו ודברתם אל הסלע ונתן מימיו בלא טורח, ויהיה מתקיים בהון ולא ילמדו עוד וגומר, והוה נפיק מיא בלא קשיא ומחלוקת ופסק, בגין דשכינתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם ה' הוה שרי בפומיהון דישראל, דאיהי אורייתא דבעל פה, דאיהי סלע ע"ל ס', דאינון שתין מסכתות, דהכי איהו סל"ע על ס':


דשכינתא הוה נח על טנרא, דבכל אתר דבעי קודשא בריך הוא למעבד נס, שכינתא אקדמת לההוא אתר, וכיון דשכינתא הוה תמן, לא הוה ליה למחאה בסלע, דקלנא הוות לשכינתא דהות תמן דלא הוה ליה חילא למיהב מיא, ודא איהו על אשר לא קדשתם אותי, יען לא האמנתם בי להקדישני, ובגין דא אסתלק שכינתא מן הסלע, דאיהי י' מן מיטטרו"ן, ואשתאר מטטרו"ן יבשה, ורזא דמלה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וגומר, אחד איהי מלכות, ותראה היבשה דא סלע מטטרו"ן, דבגיניה אתמר ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה, מאי בשר, ההוא דאתמר ביה בשגם הוא בשר, ועד דנחית לה לא עלה הסלע ולא יהיב מימוי:


ובתר דאסתלק האי מבועא מתמן, שליטת מרה באתרהא, הדא הוא דכתיב (שמות ט"ו) ויבאו מרתה, ורזא דמלה וימררו את חייהם בעבודה קשה וגומר, דא קושיא, בחמר דא קל וחמר, והא אוקמוהו:


והכי הוו ישראל עד דאחזי לון עץ, הדא הוא דכתיב (שם ט"ו) ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים, ודא עץ החיים, דאתרבי על ההוא מבועא דאיהי שכינתא, י' מבועא דאשקי לאילנא דאיהו ו', והאי עץ מהלך חמש מאות שנה דאינון ה', וימתקו המים דא ה' בתראה, דאתמר בה קראן לי מרה, דשכינתא תתאה איהי מעין גנים דלית ליה פסק, טפה דאתמשכא מן מוחא, וכמה טפין אתמשכאן מניה, דאינון בתולת אחריה רעותיה:


קרקפתא איהי סלע, ומבועא מלגאו דא מוחא, על אלין טפין אתמר, אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם וגומר, את אויבים בשער, דאיהו תרעא דצדיק אות ברית קדש, דעלה אתמר זה השער לה' צדיקים יבאו בו:


ועוד שמעו הרים את ריב ה', אלין תלת יודי"ן, והאיתנים מוסדי ארץ אלין תלת ווי"ן, דכלהו אתרמיזו בויסע ויבא ויט:


קום אלעזר ונטיל קירטא דאיהי שכינתא (ואקיף לה תגא), וזריק מנה איהי אבן טפה קדישא, דעלה אתמר ואד יעלה מן הארץ, (ובגין דא):