Хасидус по-русски
Библиотека

אשרי העם יודעי תרועה. דבר אחר קול ענות אנכי שומע, דא איהו ענויא דאנכי שומע, דאיהי צווחת בכל יומא למעלה, היא ובנהא, וקראן ליה תרין זמנין ערב ובקר שמע ישראל, וכל בר נש דאית ליה ענוי משכינתא, דאיהי עניא בגלותא, רחיקא מן בעלה, וקרא ליה בכל יומא שמע ישראל, דיהא נחית לגבה, ודאי עליה אתמר קול ענות אנכי שומע, קול דענויא דהאי עניא אנכי שמע:


קם אחד בקירטא ודא שכינתא תתאה, וחד בקשתא דא ברית צדיק, עליה אתמר שופ"ר הול"ך פז"ר גדו"ל, גירין דילה אינון צדיקים דישראל דקבילו ברית, דבזכותיה נפקין מגלותא, ורזא דמלה הא להם זרע, דאינון טפין דא זרק"א:


קמו תנאין ואמוראין דלעילא ובריכו ליה, ואמרו מטרה (נ"א עטרה) תהא אגינת עלך מחצים בגלותא, עלך אתמר לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, וקשתא וחצא דסטרא דקדושה יגן עלך, ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו, צנה דא שכינתא תתאה, וסחרה דא שכינתא עלאה, אמתו דא עמודא דאמצעיתא:


קם איהו ואמר תנאין תנאין משנה תהא בעזרייכו, ולא תשתניאו מרחמי לדינא, הלכה אזלת לימינא דילכון, לאתגברא בה על שנאיכון, קבלה תתקבל צלותכון, ברייתא אפיקת לכון ולבנייכו מגלותא, ומשעבודא ודינא דההוא דממנא על גלותא על בנייכו, מיד דבריך לון סליק לאתריה:


קם רבי שמעון בקדמיתא פתח ואמר, תנא תנא אסתמר לך, דהא קירטא לגבך, ודא שכינתא, ובה אזדריקו תלת אבנין, דאינון תלת טפין דמוחא עלאין, דאינון י'י'י', ואתכלילו בחכמה בתבונה ובדעת:


אמר ליה רבי שים בסלע קנך, דהא קשתא לגבך דאיהו אות הברית, אסתמר מגירין דיליה, דאינון תלת ו'ו'ו', דסלקין ח"י בחושבן, ודא ח"י עלמין:


קם תנא תניינא ואמר ליה, הא תניא דמסייע לך, ברומחא דאיהו כלילא מארבע פרשיין, ודא ו' דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל שית תיבין דיחודא, ורמ"ח תיבין דאתמר ביה ושים בסלע קנך:


דהא קרני פרה לגבך, דאינון תרין נביאי קשוט, עלייהו אתמר אצמיח קרן לדוד, ומצמיח קרן ישועה סטרא דשכינתא אתקרי קרני פרה, מסטרא דשור וקרני ראם קרניו, ואינון משיח ראשון ושני י' ו', בית ראשון ושני ה"ה:


ושכינתא נטלא פורפירא מאשא סומקא ואצטבעת בה, ואתקריאת סומקא פרה אדומה תמימה, אדומה ודאי מסטרא דגבורה, תמימה מסטרא דההוא דאתמר ביה התהלך לפני והיה תמים, אשר אין בה מום מסטרא דיעקב דלית ביה פסולת, דאתמר ביה ויעקב איש תם, יעקב דלעילא, ובדיוקניה יעקב דלתתא, אשר לא עלה עליה עול, משעבודא דגלותא, בגין דאיהי שכינתא עלאה אתקריאת, ולא עוד אלא דאיהי אתקריאת שבת, דאיהי אסור במלאכה, בגין דאתקריאת חרות:


ושלמה בגינה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, בגין פרה אדומה דאיהי מטהרת את הטמא ומטמאה את הטהור דאתעסק בה, ורזא דמלה מי יתן טהור מטמא לא אחד, מטהרת את הטמא מסטרא דימינא, דכהנא מסטרא דימינא אתקרי איש טהור, בגין דלסטרא (נ"א דסטרא) דימינא איהי מיא דאורייתא, אף על גב דיהא טמא אתדכי בה, ומטמאת את הטהור דא גבורה, דלסטרא סמא"ל דנפל מקדושתיה, ומה דהוה טהור סאיב ליה, בגין דשליט: