Хасидус по-русски
Библиотека

על חיילין דמסאבו, וכהנא דאיהו טהור כד הוה משתדל לקרבא ליה לעזאזל, הוה מטהר לישראל מכל חובין דילהון, כמה דאת אמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו', ואיהו דהוה טהור הוה מתטמא בההוא עזאזל, והכי למי נדה הוה כהנא מטהר לה, ואיהו הוה מסתאב עד עדן רמשא דהוה מתדכי:


ועוד מטהרת את הטמא, כד נולד משה אתמר ביה לגבי בת פרעה ותרא אותו כי טוב הוא, דחמאת עמיה שכינתיה, ומיד דנגעה איהי ביה אתדכיאת ואתסיאת מצרעתא דילה, ומשה אתדבקת ביה צרעת, כמה דאת אמר והנה ידו מצורעת כשלג, דבההיא זמנא דנגעה ביה בת פרעה, פרחת שכינתא מניה, ובגין דא כד בעא לאתקרבא לגבה בסנה, אמרה ליה אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך, עד דיתפשט מההוא גופא דנגעת ביה בת פרעה, תמן אחזי ליה, דגופא דבר נש בהאי עלמא, איהו צרעת ממשכא דחוייא:


לבתר דאתפשט מניה, והדר לגנתא דעדן, אתלבש בגופא קדישא דיליה, ודא איהו והנה שבה כבשרו, והכי אתלבש משה בה, ודא איהו והנה שבה כבשרו, כקדמיתא דאתמר ביה עצם מעצמי ובשר מבשרי, ובגין דא אמר ליה של נעלך מעל רגליך, דא גופא דהוה ליה כנעל, ההוא דנגעה ביה בת פרעה, ואתלבש באחרא, ובההוא זמנא אהדרת עליה שכינתא:


ובגין דא אתחזי (נ"א אחזי) ליה באתין דעבד באת קדמאה, ואמר ליה הבא נא ידך בחיקך וכו', ואמאי בחיקך, הכא רמיז משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, והנה מצורעת כשלג, ולבתר אחזי ליה דאתדכיא באורייתא, הדא הוא דכתיב בה והנה שבה כבשרו:


ועוד שכינתא תתאה איהי עגלה ערופה, ומסטרא דפרה שור, ודא איהו ופני שור מהשמאל, ומסטרא דעגלה, עגל בן בקר לחטאת, ופרה ודאי אתקריאת שכינתא עלאה כד נטלת מן גבורה, ושכינתא תתאה עגלה כד נטילת מניה:


ועוד קרני פרה נצח והוד, בהם עמים ינגח יחדיו, קרני ראם חסד גבורה, דיעביד בהון קרבא בעמלק, וימחי ליה ולזרעיה מן עלמא:


ועוד קרני פרה אלין תלמידי חכמים דמתווכחין דא עם דא באורייתא, ומתנגחין כשוורים דא עם דא, בגין דאורייתא דעל פה איהי מסטרא דגבורה דאתקרי אלקי"ם, וביה פתחת אורייתא בראשית ברא אלקי"ם, בגין דא תלמידי חכמים אינון מתנגחין באורייתא כשוורים דא עם דא, ובגין דא יקו"ק כגבור יצא מסטרא דגבורה, יריע בתרועה, יצריח בשברים, על אויביו יתגבר בתקיעה בההוא זמנא כל ספירן נטלין מגבורה, ושמא דיו"ד ק"א וא"ו ק"א, ואפילו מלאכים דלעילא, וישראל דלתתא:


ולבתר דנטיל נוקמא מנייהו, יתמלי רחמין על ישראל, וקדם דיהא נטיל נוקמא מעמלק, לא יתיב בכורסיא, ובההוא זמנא דנטיל נוקמא מבני עשו, ייתי לפייסא לאילתא, ואיהי געי"א ובוכה, הדא הוא דכתיב (ירמיה ל"א) רחל מבכה על בניה, עד דאומי לה קודשא בריך הוא לאעברא לון מעלמא, ויקטול בהון, עד דיצטבע ימא מן דמהון, ויקטול בהון עד דיתפרנסון מנהון חיוון ברא תרי עשר שנין, ועופין דשמיא שבע שנין:


ועוד געי"א, תלש"א, אזל"א גרי"ש, געי"א בתרועה, ויהיב בהון סקילה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ד) ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, תלש"א בשברים, ת"ל א"ש (ודא שריפה), ת"ל דא חנק, כגוונא דא אש שריפה, אזל"א גרי"ש בתקיעה, דאיהו כרומחא לקטלא לון בהרג:


שלשל"ת תרועה למתפש לון אסורין בבית אסורין דמלכא, כמה דאת אמר לאסור מלכיהם בזיקים וכו', שופר הול"ך, פס"ק, מק"ף, קלא דשופרא סלקא בתרועה: