Хасидус по-русски
Библиотека

דשבת דאתוסף לעני דאיהו צדיק, יום השבת ודאי, דלית ליה מדיליה אלא נשמתא יתירה דאתוסף לגביה בגין שכינתא, אתקרי איהו מוסף שבת, ובההוא זמנא אתקריאת איהי תוספתא, מסטרא דיום השבת כמה תוספות נחתין עמה לתלמידי חכמים, דאתקריאו נשמות יתירות, הדא הוא דכתיב נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינ"ו וכו', ואלין (אינון) דמתוספאן לעמא קדישא בערב שבת ירתין לון תלמידי חכמים ביומין דחול, ובהון אתעביד חול קדש, ואלין אינון תוספות דקא נחתין מתוספתא:


דודאי שכינתא איהי תקונא דגופא דקודשא בריך הוא, איהי ברייתא כד אתמר בה ותגל מרגלותיו, ואיהי תוספתא מסטרא דח"י עלמין, דאיהו מוסף שבת, ואיהי משנה מסטרא דגופא, משנה תורה ודאי, ואיהי התקפא מסטרא דדרועא ימינא דמלכא, הדא הוא דכתיב (שמות ט"ו) ימינך ה' נאדרי בכח, בכח תרגום בתוקפא, הצרכה איהי מסטרא דשמאלא, ובדרועא שמאלא אחיד בה, ובדרועא ימינא אתקף בה, ויימא קומי שבי ירושלים:


ועוד מסטרא דימינא איהי תוקפא לבר נש, ומסטרא דשמאלא יהיב לון צרכיהון בארעא מדברא, שאלה איהי בפימא דמלכא, הדא הוא דכתיב (דברים ל"ב) שאל אביך, ותיובתא לגביה הדא הוא דכתיב ויגדך, ובה בר נש שואל כענין ומשיב כהלכה:


שמעתתא איהי בלבא דתמן מחשבה, תיקו איהי כד אסתלק מלכא מינה, הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ט) נאלמתי דומיה החשתי מטוב, ובה צלותא בחשאי, וכד איהי תיקו אתמר בה אז יקראונני ולא אענה:


כד שריא בה יקו"ק אתקריאת הגדה, בההוא זמנא אז תקרא וה' יענה, שטה אתקריאת כד לא יהא קושיא ומחלוקת, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור, פסק אתקריאת מכמה גוונין, אית בני נשא דמשתדלין באוריתא דבעל פה לשמה, ואינון בעלי אומנות לגבה, אית דפסקין בה אבנין כטורין וסלעין תקיפין, ולבתר דפסקין לון מתקנין לון בכמה פרוקין, ועלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה, ועבדין בהון כמה בנינין למלכא ולמטרוניתא לדיירא בינייהו:


ואית פסקות דאינון לבושין דמטרוניתא, וחתכין לון לכמה סטרין, ולבתר מתקנין לון בכמה פרוקין, לאתחזאה בהון מטרוניתא קדם מלכא, בההוא זמנא וראיתיה לזכור ברית עולם, ואלין אינון לבושין דכהנא, דאינון ארבע בגדי לבן וארבע בגדי זהב, ואית פסקות מאלין מארי תריסין דקא אתיין לבי מדרשא, דפסקין וחתכין בהון בלישנהון, דאינון כרומחין וסייפין, ואלין אינון פרשיין ותקיפין, כמגיחין קרבא בימא וביבשתא, דאינון אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה:


זכאין אינון אם מלכא בינייהו דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל תרין תורות דאינון תורה שבכתב ותורה שבעל פה, דאתייהיבו מימינא ומשמאלא, דביה נצחין קרבא, ווי לון לאלין דיעלון לאגחא קרבא בתרין תורות בלא מלכא, דעלייהו אתמר אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם, כל בעלי אומניות משתכחין בתורה שבעל פה, ואיהי מלגאו, הדא הוא דכתיב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה:


איהי הלכה דמלכא, כד איהי אזלת גביה בתרין שוקין דאינון תרי סמכי קשוט, וכד סליקת בגופא בתרין דרועוי דמלכא אתקריאת קבלה, וכד נשיקת ליה בפימיה אתקריאת אורייתא דבעל פה, בההוא זמנא דסלקא לפימא דמלכא, מיד יתקיים ברעיא מהימנא פה אל פה אדבר בו, כד קמת על רגלהא בגלותא בתראה, אתקריאת הלכה למשה מסיני, וכד שריא בדרועוי: