Хасидус по-русски
Библиотека

יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ודא מנא דאורייתא, וסליק לחשבן מ"ה, ולא ידעו מ"ה הוא:


וערב רב שאילו בשרא ויהיב לון, ומה כתיב (במדבר י"א) הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' כו', והאי בשר הא אוקמוהו מארי מתניתין בבשר היורד מן השמים, דא מנא דאכלו ערב רב, ועם כל דא אמרו עלה אין דבר טמא (ס"א רע) יורד מן השמים:


ורזא דהאי בשר מאי ניהו, אלא כמה דאת אמר בשגם הוא בשר, ורזא דא לחכימי לבא אתמסר, והאי בש"ר בהפוכא שב"ר, ועליה אתמר שבר רעבון בתיכם, אם זכו בשר קדש, דאתמר ביה ומבשרי אחזה אלו"ה, ואם לא נטרין בהאי בש"ר, אות ברי"ת, אתהפך לון בשב"ר:


(ס"א מצתאי) ותא חזי כל שמא דאיהי מן תרין אתוון כגון כי בי"ה ה' צור עולמים תליא מן חכמה, ומן תלת אתוון תליין מן בינה, ומן ארבע תליין מן שכינתא תתאה, ומן חמש תליין בחמש ספירן, ומן שית תליין מן צדיק, ומן שבע ותשע ביה, מן עשר בשכינתא תתאה, דאיהי עשירית האיפה סלת, ובה מעשרין, ובגין דאיהי כלילא מעשר, אתמר בה אין שכינה שורה בפחות מעשרה (כאן חסר):


זרק"א האי תגא איהי י', וחוטא דילה ו', והא אוקמוהו כורכין את שמע עם ואהבת את ולא הוו מפסיקין, בגין דאת י' איהי אבנא מרגליתא קדישא יקרא, קירטא איהי שפה, כלילא מחמש תקונין דאינון אחה"ע בומ"ף וגומר, ודא ה' זעירא, חמש אבנין דקירטא דא ה' עלאה, דאינון שמע ישראל ה' אלקינו ה', אתעבידו ה' אבנין אחד:


כריכו דכולהו ו' דאיהו כליל שית תיבין דיחודא, דאינון שמע ישראל ה' אלקינ"ו ה' אחד, ובההוא כריכו צריך לסחרא קירטא ולארכא בה, האי אבנא כלילא מחמש, (נ"א מעשר), עד דסליק לה עד אין סוף, ורזא דמלה למען יאריך ימים על ממלכתו:


כד האי אבנא בעאת למעבד דינא בעמלק, או בסטרין אחרנין, וכן בחייבין, נטלא (ס"א ינקא) מגבורה, ואתכלילן בה כל ספיראן, ואתקריאו בה כלהו גבורות, וכד בעאת למעבד חנא וחסדא בעלמא, נטלא מחסד, וכלהו ספירן אתכלילין בה ואיתקריאו חסדים, וכד בעאת לרחמא על עלמא, נטלא מעמודא דאמצעיתא, וכלהו ספירן אתכלילן בה, ואתקריאו רחמי:


והאי י' איהי בכל סטרא, אם כן במאי אשתמודעת כד נטלא מאבהן, אלא בנקודה, כד איהי נקידא מסטרא דקמ"ץ נטלא מחסד, וכד איהי נקידא מסטרא דשב"א נטלא מגבורה, וכד נקידא מחל"ם איהי מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דתלת נקודין אלין אינון מיא ואשא ורוחא (כאן חסר והוא בתקוז"ח דף כד ע"ג):


ויאמר אי הבל אחיך, תא חזי תרין אתוון אלין דאסתלקו מניה, דבהון חב, גרמו ליה מיתה, א' אמון מופלא ומכוסה, י' מחשבה, אמר ליה רבי אלעזר אבא, והא כמה מחשבין אינון, שכינתא תתאה אתקרי מחשבה, חכמה עלאה אתקרי מחשבה, ולעילא לעילא מחשבה, ולעילא מכלהו מחשבה, דלית לעילא מנה, והיא סתימא דכל סתימין, עלאה דכל עלאין, אי תימא דסליק מחשבתיה דאדם תמן, לא, דהא אתמר ביה ואירא כי ערום אנכי ואחבא, דהאי ערום אחזי דאתפשט מלבושיה, ובגין דא אתמר באבא ואחבא, ובברא ויסתר משה:


אמר ליה ברי בכלא חאב, במחשבה דאיהי לבושא למחשבה סתימא, ובמחשבה סתימא, ודא הוה מיתה דיליה, דאסתלק מחשבה סתימא דכל סתימין מניה, דאיהו ח"י החיים, דבאתר דאיהו תמן לית מיתה תמן, וחאב במחשבה סתימא ואשתאר: