Хасидус по-русски
Библиотека

ואתקשר בה' דאברהם, דאיהו חמשה חומשי תורה, ובה אשתלים משה, ומיד דאשתלים אתגליא עליה ימינא, ודא הוא וזרוע ה' על מי נגלתה:


חמשאה בנגון, (דאיהי ג"ן דתליין) בגין דהאי ניגון סליק מניה כמה נגינות, עולימן מסטרא דשמאלא, דמתמן רוח צפון הוה נחתא בכנור דוד והוה מנגן מאליו, הדא הוא דכתיב (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן וגומר:


ומתמן רעמין נפקין, הדא הוא דכתיב (איוב כ"ו) ורעם גבורותיו מי יתבונן, ומתמן רעה התרעעה הארץ בתרועה, מסטרא דמטה כלפי חסד, מוט התמוטטה ארץ בתקיעה, פור התפוררה ארץ בשברים, בההוא זמנא תלת אבהן מתקשרין בגבורה, ואתעבידו בה תרועה שברים תקיעה, ובהון רעה התרועעה וגומר, ודא יהא בסוף יומיא, וכל אתין אלין בארעא דישראל יהון, בגין דתמן חברון דאבהן תמן קבורים:


שתיתאה הללויה הללוהו ודא ה"ו, עליה אתמר ליל שמורים הוא לה', ודא איהו עמודא דאמצעיתא, ורזא דמלה השמיעו הללו, ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל, לקיים קרא (מיכה ו') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:


ורזא דמלה מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה, וביה מ'מכון ש'בתו ה'שגיח, בגין דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא, בההוא זמנא אתקיים רזא דמתניתין דאמר אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש דהיינו אלף חמשאה, ושורפין בתחלת שש דאיהו אלף שתיתאה:


ובגין דלא יפרישו בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא, ובין שבע דאיהי בת זוגיה, צריך לבערא שאור וחמץ דאינון ערב רב, דלא יתחזיין בין שש דאיהו ו', ובין שבע דאתמר בה שבע ביום הללתיך, בגין דערב רב אפרישו בין שש לשבע במתן תורה, כמה דאת אמר (שמות ל"ב) וירא העם כי בשש משה, ואוקמוהו בשש, באלין שית שעתין עבדו ית עגלא, ואפרישו בין ו"ק דאינון שש לשבע, הכי יפריש לון קודשא בריך הוא בין שש לשבע:


דבגינייהו הוות מצה פרוסה לחם עני עני ודאי, ובההוא זמנא תהא שלימה כגוונא דחברתה דאיהי מצה שלימה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה, ואמאי הוות מצה פרוסה, בגין דאסתלק מנה ו' רגל דילה למהוי לה מצוה, ומצה פרוסה אשתארת ד', ובגין דא מצה פרוסה ד', מצה שלימה ה', ובגין דא אמרין הלל גמור והלל שאינו גמור בפסח, לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה:


ואמרין מרור, על שם ו' דאתפרש מן ה', ודא גרים לון דוימררו את חייהם, איהו מרור ואיהי מרה, הדא הוא דכתיב (רות א') קראן לי מרה כי המר שד"י לי, בעבודה קשה בקשיא, בחמר בקל וחמר, בין אומין דעלמא:


ומאן גרים דא, י' מן שדי רשימו דברית, דיהיב משה בערב רב, בגין דא נחית משה מדרגיה, הדא הוא דכתיב (שמות ל"ב) לך רד כי שחת עמך, עמך ולא עמי, ועל ידיה עתידה שכינתא לייחדא עם קודשא בריך הוא, בגין דאיהו אפריש לון, צריך לייחדא לון, לתקנא במה דחאב, קמו כלהו חבריא ונשקו ליה, ואמרו אי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די:


שביעאה בנצוח דאיהו נצח ישראל, ועליה אתמר וגם נצח ישראל לא ישקר, ועליה אתמר למנצח על אילת השחר, למנצח על השמינית, מאן שמינית הוד, ואיהו נצח עליה:


תמינאה, בהודאה, וביה הוה משבח דוד הודו לה', ודא הוד ודאי, למנצח הודו, בהון רמיזין נצח והוד, ואינון נסין, וביה שבח משה אז, הדא הוא דכתיב אז ישיר משה, בגין דאיהו הוד דיהיב למשה, אז תקרא וה' יענה, ואיהו (נ"א ואינון) תמניא יומין דמילה, ובתריה ברית דאיהו יסוד צדיקא דעלמא, וביה אתגליא י':