Хасидус по-русски
Библиотека

בה והארץ היתה תהו ובהו, מסטרא דאילנא דטוב ורע, דאיהי ארעא ריקניא, שפחה בישא, כגוונא דחד מארבע אבות נזיקין דאיהו הבור, וכגוונא דבור דיוסף, דאוקמוהו עליה הברה, והבור רק וכו', הברה נוקבא בישא, בור דכורא, ובור בגין דאיהי מתמן, אוקמוהו עליה אין בור ירא חטא, בתר דלית ביה יראת ה':


מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא דאיהי תפארת, דמניה נפקת, כגון דא איהי שקולה לגביה, ובגין דא אין כל יראה שוה, דהא יראת ה' היא מלכות דיליה, כלילא מכל פקודי אורייתא, בגין דאיהי יראה דנפקת מגו תורה דאיהי עמודא דאמצעיתא, דאיהי יקו"ק, דבגינה אוקמוהו מארי מתניתין, גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דאי בר נש לא ידע אורייתא ואגרא דפקודיא דילה, ועונשין דילה למאן דעבר על פקודיא, ומאן הוא דברא ליה וברא אורייתא, ומאן הוא דיהב לה לישראל, איך דחיל ליה ונטיר פקודוי, ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו (דברי הימים א' כ"ח) דע את אלה"י אביך ועבדהו:


דאי בר נש לא אשתמודע ההוא דיהב ליה אורייתא, ומני ליה לנטרא לה, איך דחיל מניה ועביד פקודוי, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא:


בגין דאורייתא דאיהי תרי"א מתרין דרגין אתייהיבת, מחסד וגבורה, דמתמן תרין פקודין אהבת חסד ודחילו דגבורה דאיהי יראה, דבהון אשתלימו תרי"ג פקודיא, ובגין דכל אורייתא ופקודהא מתרין סטרין אתיהיבת, אוקמוהו רבנן ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא:


ואי תימא הא חסד גבורה דמתמן מלכות איהי אהבה ויראה, איך אוקמוהו רבנן גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דמהכא משמע דכל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, אלא כלא קשוט, תפארת אתקרי אדם, כגוונא דיליה הוה אדם הראשון דלתתא, דאוקמוהו עליה דהוה ראשון למחשבה ואחרון למעשה, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ישראל עלה במחשבה ליבראות, דאתמר עלייהו אדם אתם, אוף הכי תפארת דאיהו יקו"ק, איהו ראשון למחשבה דאיהי חכמה עלאה, ואחרון למעשה דאיהי י' מן אדנ"י, חכמה תתאה, יראת ה', מלכות דיליה:


ובגין דא אתמר בה אשה כי תזריע, אתתא אית לה לאקדמא בכל פקודיא, דאתמר בה אשה יראת ה' היא תתהלל, ובגין דא מצא אשה בקדמיתא, מצא טוב, דאתמר ביה טוב ה' לכל:


ואי אקדים לה בצלותא, כמה דאוקמוהו אדנ"י שפתי תפתח, מיד ויפק רצון מה', ובגין דא כוונה דאיהי מחשבה, צריך לאקדמה למצוה, ובגין דא שויאו רבנן כוון מחשבתא דצלותא בברכה קדמאה, דהכי אוקמוהו אם לא כוון בברכה ראשונה חוזר לראש, ובגין דא צריך לאקדמא יראה מסטרא דשכינתא, בין באורייתא, בין בפקודיא, אבל מסטרא דקודשא בריך הוא, צריך לאקדמא אורייתא ליראה בכל פקודיא, דיראה דאורייתא אית, דאתקרי נוקבא תורה שבעל פה:


דבגינה אתמר תמן אז ירננו עצי היער, ענה מלאך מן השמים ואמר הן הן מעשה מרכבה, מהאי א"ז תליין ע"ב שמהן דהיינו חסד, דביה צריך לאתקנא כורסיא למאריה, בכנפי מצוה, וישב עליו באמת, עשור אמת מ"ה יו"ד ק"א וא"ו ק"א, מוריד הט"ל לאנהרא לגבי ה"א:


דאיהו כליל תלת ברכאן קדמאין דצלותא, ותלת בתראין, ודא עשר ספירות בלי מה, דאינון לקבלייהו תרין שמהן יקו"ק אדנ"י, ותמניא אתוון, דאינון עשרה עשרה הכף בשקל הקדש, ודא כ' מן כתר, עשרה מן: