Хасидус по-русски
Библиотека

שכינתא תתאה אדנ"י, מתתא לעילא מן אנ"י עד אי"ן, עשרה מעילא לתתא מעמודא דאמצעיתא דאיהו יקו"ק, ובגין דא כ' כליל לון, ובקץ דפורקנא מדלג על ההרים דא מ"ה, ולית הרים אלא אבהן, דאינון מרכבתיה, אוף הכי מ"קפץ על ה"גבעות אינון אמהן, אקי"ק אדנ"י, בההוא זמנא אז ישיר משה וכו', וכלא אתקשר ואתכליל בח"י ברכאן דצלותא, דכלילן בח"י עלמין, הדא הוא דכתיב (משלי י') וברכות לראש צדיק:


ואית כבוד נברא כגוונא דכבוד נאצל, מסטרא דכבוד נברא אמרין ישראל לגבי אדון על כלא אם כעבדים, ומסטרא דכבוד נאצל אתמר בהון אם כבנים, איהו עלת על כלא לית אל"ה עליה, ולא תחותיה, ולא לארבע סטרין, איהו ממלא כל עלמין (עד כאן ההגה"ה שהתחיל מדף ה' ע"א בד"ה ומקבל בה):


ואיהו אסחר לכל סטרין, דלא מתפשטין יתיר מגבול דשוי לכל חד, ומדה דשוי לכל חד, וכלהו ברשו דיליה ברשות היחיד:


אדנ"י מרכבה ליקו"ק, ובה אתעטף, ואוף הכי יקו"ק אתעטף באקי"ק למברי עלמא, אבל שם יקו"ק איהו מרכבה למאריה לכתר עלאה, ובגין דא אין קדוש כה', עלת על כלא טמיר וגניז בכתר, ומניה אתפשט נהוריה על יקו"ק, דאיהי י' חכמה, ה' בינה, ו' כליל שית ספירן, ה' מלכות, והאי איהו אתפשטותיה מעילא לתתא, ואוף הכי אתפשט נהוריה על י' מן אדנ"י מתתא לעילא, עד אין סוף, דאתרמיז באדנ"י אי"ן, ובגין דא י' י' מן יאקדונק"י עשרה עשרה, הכף דא כ' מן כתר, ומאריה דכלא לית ביה ציור דאות ונקודה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה, ואל מי תדמיון א"ל, ומה דמות תערכו לו:


איהו צייר בתרין אתוון תרין עלמין, באת י' צייר עלמא דאתי, ובאת ה' עלמא דין, הדא הוא דכתיב (שם כ"ו) כי בי"ה ה' צור עולמים:


ומקורין דכל שמהן אינון יו"ד ק"י וי"ו ק"י, יקו"ק, יו"ד ק"א וא"ו ק"א, יקו"ק, כל יו"ד איהי אחזי יקו"ק, כל א' אחזי אקי"ק לעילא, אדנ"י לתתא, הכא שם יקו"ק איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה, אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה, לאו שם יקו"ק וכנוייה חד, הדא הוא דכתיב (שם מ"ג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו', הרי (דאית) ספירות אתקריאו בשם יקו"ק, ובשם אדנ"י, ואינון דאדנ"י אתבריאו:


ובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא, דבהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא ציורא ממש, ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה, והכי דחילין מההוא רשימו כאילו הוה מלכא ממש, אבל אדון על כלא לית ליה מכל אלין ציורין כלל, הדא הוא דכתיב ואל מי תדמיון א"ל וכו':


ומסטרא דציורין דשעוה, חמא יחזקאל כל אלין מראות דחמא, ובגין דא אתמר בהון ודמות כמראה אדם, ולא מראה אדם ממש, כמראה חשמ"ל ולא חשמ"ל, כמראה אש בית לה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה', ולא כבוד ה' ממש, אלא מראה ציור דיליה:


פתח ואמר יחזקאל נביאה, קום משינתך לגלאה הכא מראות דאתגליין לך, דכלהו לגבך בארח סתים ובאתגליא, באתגליא ציורין, אבל בסתימו דעיינין דיוקנא דמלכא ומטרוניתא, כל שכן וכל שכן ההוא דלית ליה דיוקנא, דבגיניה אתמר האי קרא למאן דצייר ביה דיוקנא, (דברים כ"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל וכו', ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואפילו מכל מה דבר נש יכיל לאסתכלא בעינא, ואפילו מכל דיוקנין דאחזי לנביאי:


צורת דיוקנא דכלילא מכמה נהורין, חד וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, דא אבן ספיר דמות כסא, ואיהו (כמעשה לבנת הספיר) לעילא כגוונא דא א' ותחת רגליו כמעשה לבנת: