Хасидус по-русски
Библиотека

דאזעיר מהאי עלמא הכי אזעיר מעילא. דהא ההוא זיוא לא נחית ואתחשב על ההוא בר נש כאלו אושיד דמין דגרע דיוקנא דלתתא כגוונא דלעילא דכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם ואיהו אזעיר צלם אלקים לתתא ודמות ודיוקנא לעילא וע"ד איצטריך בר נש לאתעסקא בפריה ורביה ולמעבד צלם אלקים לאסגאה יקרא דיי' בכל סטרין:


ספר הבהיר שם עין לא ראתה וגו'. סימן לט ישב רבי ברכיה ודרש מאי האי דקא אמרינן כל יומא העולם הבא ולא ידעינן מאי קאמר העולם הבא מתרגם עלמא דאתי מלמד שקודם שנברא העולם עלה במחשבה לברוא אור גדול להאיר. ונברא אור גדול שאין כל בריה יכולה לשלוט בו צפה הקב"ה שאינן יכולין לסובלו לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים לעתיד לבוא אמר אם יזכו בזה השביעי וישמרוהו אתן להם זה לעולם אחרון והיינו דכתיב העולם הבא שכבר בא מקודם ששת ימי בראשית הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם:


ספר הבהיר שם ע"ב במאמר ויכל אלקים ביום השביעי. סימן מ שמיני מאי הוי. יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו מפני שמקיים כל העולם כלו והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו אהוב וחביב למעלה. נורא ואדיר למטה. מתוקן ומקובל למעלה מתוקן ומקובל למטה והוא יסוד הנפשות כלם אמרת שמיני ואמרת יסוד הנפשות כלם והא כתיב וביום השביעי שבת וינפש. אין שביעי הוי אלא משום דמכריע בינייהו ויש אינון תלת לרע ותלת לעיל והוא דאכרע בינייהו ומאי טעמא אקרי שביעי וכי הוה בשביעי. לא אלא מפני שהקב"ה שבת בשבת באותה המדה דכתיב כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש מלמד שכל יום ויום יש לו מאמר אחד שהוא אדון לו לא מפני שהוא נברא בו אלא מפני שהוא פועל בעולם פעולה המסורה לו בידו פעלו כלם פעולתם וקיימו מעשיהם לבד בא יום השביעי ופעל פעולתו שמחו כלם אף הקדוש ברוך הוא ולא עוד אלא שגדלה נשמתו דכתיב וביום השביעי שבת וינפש. ומאי הוי שביתה זו דלא הוה בה מלאכה והוי הנחה דכתיב שבת. משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שבעה גנות ובגן האמצעי מעיין נאה נובע ממקור מים חיים שלשה מימינו ושלשה משמאלו ומיד שפועל בעולם אז מתמלא ושמחים כלם ואומרים לצרכנו הוא מתמלא והוא משקה אותם ומגדלם והם ממתינין ושובתין והוא משקה את השבעה. והא כתיב ממזרח אביא זרעך. והוי חד מנהון משקה ליה. אלא אימא הוא משקה את הלב והלב משקה אחר כן כלם. ומאי ניהו מדת שביעית הוי אומר זו מדת טובו של הקב"ה. מאי טעמא אמר את שבתותי ולא אמר את שבתי משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו כלה נאה וכל שבוע ושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו והמלך יש לו בנים נאים ואהובים אמר להם הואיל וכן שמחו אתם ג"כ ביום שמחתי כי אני בשלכם אני משתדל ואתם גם כן הדרו אותו. ומאי זכור ושמור זכור לזכר ושמור לנקבה מאי טעמא ומקדשי תיראו שמרו עצמכם מהרהור כי מקדשי קדוש הוא למה כי אני יי' מקדשכם אני בכל צד ע"כ:


סימן מא ספר הבהיר כד ע"ב במאמר אלה תולדות תאנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים וכשישראל צדיקים מתגבר ואם לאו מתחלש והוא סובל כל העולם דכתיב וצדיק יסוד עולם. ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם ע"כ:


מדרש רות הצדיק אבד זהר חדש סג ע"ב בראש העמוד ובדפוס וויניציאה לד ע"ב סימן מב ספר הבהיר מח ע"ב במאמר ויבן ה' וגו' רבי חנינא פריש כל חד על קיומא. ששון חד. שמחה תרין. חתן תלת. כלה ארבע. גילה דיצה אהבה אחוה שלום וריעות עשרה כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ע"כ: