Хасидус по-русски
Библиотека

כדין איהו אתי ואשתכח דלטורא קמי קב"ה ואסתאב מקדשא וכל אנפין עציבין ודינא אשתכח וע"ד קץ כל בשר בא לפני. בא לפני ודאי למתבע חובי עלמא בגין דאינון גרמו:


סימן יא דף סה ב צוה ה'. אמר רבי יוסי זכאין אינון ישראל דאתייהיב להון אורייתא קדישא ואינון משתדלי בה יממא ולילי. תא חזי דהא משמע דאלולי דאשתכח נח עם תיבותא באתחברותא כחדא לא אשתזיב אסתים מן עינא בגו תיבותא קמו ואזלו אמר ההוא יודאי בודאי כתיב עשה לך תיבת עצי גופר לך לגרמך בגין לאתחברא בהדה ולאשתזבא בה מה כתיב ויעש נח ככל אשר צוהו וגו':


סימן יב דף סז ע"ב ולא הוו עשרה. סתרי תורה (בזוהר ישן נמצא זה) מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך וכו' השיבו הקב"ה ואמר רעיא שטיא השתא אמרת דא. למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו' ואח"כ הנני מביא את המבול מים ואח"כ עשה לך תיבת עצי גופר כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי רחמין על עלמא. ומכדין שמעתא דתשתזיב בתיבותא לא עאל בלבך למבעי רחמין על ישובא דעלמא ועבדת תיבותא ואשתזיבת וכען דאתאביד עלמא פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחנונים. כיון דחזא נח כך אקריב קרבנין ועלוון דכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור וגו' אמר רבי יוחנן בא וראה מה בין צדיקים שהיו להם לישראל אחר נח ובין נח. נח לא הגין על דורו ולא התפלל עליהם כאברהם דכיון דאמר קב"ה לאברהם זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר וגו' והרבה תחנונים לפני הקב"ה עד ששאל שאם ימצא עשרה צדיקים שיכפר לכל המקום בעבורם וחשב אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו עשרה צדיקים ולפיכך לא התפלל אח"כ בא משה והתפלל והגין על דורו כיון שאמר הקב"ה סרו מהר מן הדרך מיד עמד משה בתפלה ויחל משה וגו' עד שאחזתו חלחלה רבנן אמרי לא הניח משה להקב"ה עד שנתן נפשו עליהם מן העולם הזה ומן העולם הבא דכתיב (שם) ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת אמר רבי יוסי מהכא ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו. אמר רבי יהושע מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר בלבו אולי לא אמלט דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא ביקש רחמים עליהם אמר רבי אלעזר אפילו הכיר הוה ליה למבעי רחמי על עלמא בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דיימר טבא על בנוי מנא לן מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר ליה קב"ה לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה טיבותא דאמרת על בני רבי אלעזר שאיל וכו':


סימן יג דף ע ע"ב לאנהרא אפי ארעא. עוד פתח ההוא ינוקא ואמר לריח שמניך טובים לריח מאן אלא אית ריח ואית ריח. ריח הקרבן וריח הקטורת. ריח הקרבן מקריב ומייחד כל אינון שבטיא דהיכלא דבית דוד וריח הקטורת מקריב ומייחד ואנהיר אינון בוצינין עלאין נהיר אפרסמונא דכיא ועל דא תרין מדבחין הוו מזבח הקטורת ומזבח העולה. מזבח הקטורת איהו פנימאה מזבח העולה איהו לבר. ריח מזבח העולה מתקין לאנהרא בוצינין תתאין ריח מזבח הקטורת מתקין לאנהרא בוצינין עלאין ועל דא לריח שמניך טובים לריח דההוא קטרת שמניך טובים. בא וראה שני מזבחות הן מזבח פנימי לעילא מזבח חיצון לתתא מזבח הפנימי הוא שלם וזהו דכתיב המזבחה בתוספת ה"א וכף בכל מקום ומזבח החיצון הוא חסר ה"א כמו נערה נער חסר ה' אשתכח דמאתערותא דמזבח הפנימי (ס"א החיצון) של מטה אתער מזבח הפנימי של מעלה ובמה אתער בריח הקטורת הקטורת של מעלה ויתער ריח הקרבן של מטה ועל דא לריח שמניך טובים אינון בוצינין נהירין ונציצין. כתיב הכא ט בים וכתיב התם וירא אלקים את האור כי טוב:


סימן יד דף פב ע"ב ויהי כבוא אברם מצרימה כבואם מבעי ליה ושרה היכן היתה אלא אברהם אעלה בתיבותא וסגר עלה כיון דמטא למצרים אמרו ליה הב מכסא