Хасидус по-русски
Библиотека

אמר אנא יהיב מכסא. אמרו ליה מאנין את טעין אמר אנא יהיב דמאנין. אמרו ליה מטכסא את טעין אמר אנא יהיב דמטכסא. אמרו ליה מרגלאן את טעין אמר להו אנא יהיב מכסא דמרגלאן אמרו ליה אי אפשר אלא למפתח תיבותא ונחזי מה בגווה כיון דפתחי תיבותא אתנהרא ארעא דמצרים מנהורא דילה הה"ד ויראו המצרים את האשה וגו' אמר ר' יהודה ויהי כבואם מצרים הוה ליה למימר אלא בתיבה וכו':


סימן טו דף קד ע"ב במדרש הנעלם על תיבת חמשים וז"ל חמשים הם כנגד חמשי שערי בינה והם ראוים להציל כל העולם בצדקתם וה' הודה לדבריה וכשראתה שלא מצאה אמרה אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה כלומר אולי יש בהם בני אדם שעסקו בידיעת שמך שהוא השם במלואו שהוא מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א כמספר אדם שנאמר ועתה ישראל מה יי' אלקיך שואל וכשלא מצאה חוזרת לומר אולי ימצאון שם ארבעים (ככתוב בדפוס):


סימן טז שם אחר תיבת הארבעים. עוד פותחת ואומרת רבש"ע אולי ימצאון שם שלשים כלומר אולי יש ביניהם צדיקים שעסקו והשיגו אותם הל' מעלות הרמוזות בנבואת יחזקאל בפ' ויהי בשלשים (שנה) והם כלולים בל"ב נתיבות חכמה שהם כ"ב אותיות וי' ספירות וכן אולי יש ביניהם אנשים צדיקים יחידי סגולה המייחדים ב' פעמים ביום בפסוק שמע ישראל שבה כלולים י' ספירות במלת אחד האל"ף עם החי"ת הם תשעה והמלה א' הרי עשרה והד' אמר דהע"ה עלה זה השער לה' צדיקים יבואו בו ודלת מלשון שער ושתי פעמים ביום הרי עשרים. וכשאינה מוצא החוזרת ופותחת ואומרת רבש"ע אולי ימצאון שם עשרה כלומר אולי ימצא ביניהם מי שעוסק בעשרה מאמרות ובעשרת הדברות בכל יום וכן אולי ימצאון ביניהם עשרה שמקדימים לבית הכנסת דהא תנן כל הנמנה עם עשרה ראשונים לבית הכנסת נוטל שכר כנגד כלם שבאים אחריו מה כתיב לא אשחית בעבור העשרה כל זה יש לנשמת הצדיק ללמד סניגורייא וזכות על הרשעים להשקיט האף והחמה וכיון שלא מצאה שום זכות ללמד מה כתיב וילך יי' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו מהו למקומו למקום מעלתו הידועה ואז נסתלק הדיין ונסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג וזהו ויבאו שני המלאכים סדומה בערב וכו' ולוט הוא שטן הוא יצה"ר יושב בשער סדום כי שם ביתו דכתיב לפתח חטאת רובץ ומתחבר עם בני אדם ומטעה אותם עד שמורידם לבאר שחת והוא גם כן עמהם נידון על שהטעה אותם ויורד עד צערא דגיהנם וזהו הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה. הרוצח הוא עשו שופך דמים והיא מצער ואע"פ שיורד ונידון שם עם כל זה תאותו וחשקו לחזור ולהטעות לאחרים וזהו (שם) ויעל לוט מצוער:


סימן יז דף קה ע"ב לאברהם. זמנא חדא נפיק ר' שמעון וחמא עלמא דחשיך ואפיל ואסתתם נהוריה א"ל לר' אלעזר בריה תא ונחזי מה בעי קב"ה למעבד בעלמא. אזלו ואשכחו חד מלאכא דדמי לטורא רברבא ואפיק תלתין שלהובין דנורא מפומיה א"ל ר"ש מה את בעי למעבד א"ל בעינא למחרביה לעלמא בגין דלא שכיחי תלתין זכאין בדרא דהכי גזר קב"ה על אברהם דכתיב היו יהיה בגי' תלתין א"ל ר"ש במטו מנך זיל קמי קב"ה ואימא ליה בר יוחאי שכיח בארעא אזל ההוא מלאכא קמיה דקב"ה ואמר ליה מאריה דעלמא גלי קמך מה דאמר לי בר יוחאי א"ל קב"ה זיל אחרביה לעלמא ולא תשגח בבר יוחאי כד אתא חזייה ר"ש למלאכא א"ל אי לא תיזיל גזירנא עלך דלא תיעול לשמיא ותהוי באתר עזא ועזאל וכד תיעול קמי קב"ה אימא ליה אי לית תיזיל גזירנא עלך דלא תיעול לשמיא ותהוי באתר עזא ועזאל וכד תיעול קמי קב"ה אימא ליה אית לית תלתין זכאין בעלמא להוון עשרין דהכי כתיב לא אעשה בעבור העשרים ואי לית כ' להוו עשרה דהכי כתיב לא אשחית בעבור העשרה ואי לית עשרה להוו תרין דאינון אנא וברי דהכי כתיב על פי שנים עדים יקום דבר ואין דבר אלא עולם דכתיב בדבר יי' שמים נעשו ואי לית תרין הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק