Хасидус по-русски
Библиотека

מאן גוזליו, אלין אינון ישראל, דאינון כגוזליא מצפצפין לה בכמה צפצופין דצלותא, ונחתת לגבייהו, לכל חד נחתא ליה מזונא כדקא יאות ליה, למאן נחתא מזונא דאורייתא דאיהו מזונא דנשמתא, למאן נחתא מזונא דגופא, לכל חד כפום רעותיה:


דבר אחר אם תשכבון, דא אימא עלאה, דאיהי צלותא דשבת, דצריכין שפוון לקבלא לה בערב שבת, דאיהי נשמת כל חי, איהי נחתא על ראש צדיק דאיהו יום השביעי, לשון למודים קרינן ליה, ואיהי שריא עליה בין תרין שפוון דאינון נצח והוד:


ושבת איהו פה, דאתפתחא בערב שבת לקבלא לה בהאי צלותא דשבת, דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה, ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין, ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה', ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, ואיהי ה' עלאה, דתקינו בה חמש צלותין ביומא דכפורי:


אבל שבת איהי שכינתא תתאה, כלילא מתלת אבהן, דאינון תלת ענפין דש' דשב"ת, ב"ת יחידה איהי נקודה בחלל דילה, ואיהי חג דכל (נ"א דכליל כל) יומין טבין, עלה אתמר היושב על חוג הארץ:


אבל נשמתא יתירה בשבת וביומין טבין ובכל מוספין, איהי אימא עלאה, תוספת רוח הקודש, צלותא דשית יומין דחול תלת זמנין בכל יומא, איהי שכינתא תתאה, כללא דתמני סרי צלותין, תלת זמנין ביומא, סלקין בשית יומין ח"י, ועל שמיה אתקרי תפלת כל פ"ה, ביומין דחול אייתי לה מזונא על ידי שליח, אבל בשבת ויומין טבין אייתי לה מזונא על ידי דקודשא בריך הוא, ווי לאתתא דאתפרנסת על ידי שליחא, והא אוקמוהו ביונה, דאמר והנה עלה זית טרף בפיה, ואמאי עלה זית, אלא אמרת יונה, רבון עלמין, תהא מזונא דילי מסורה בידך ותהא מרירא כזית, ולא תהא מתוקה ומסורה ביד שליח, ושליח בהאי אתר דא מטטרו"ן, ועוד שכינתא אתקריאת צלותא דפסחא מסטרא דימינא, צלותא דראש השנה מסטרא דשמאלא, צלותא דשבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, יקו"ק איהי בכל אתר לקבלא לה, (ולתקוני מאני קרבא):


דבר אחר שמעו הרים את ריב ה', מאן ריב ה' ומאן הרים, ריב ה' דא שכינתא, הרים אלין אבהן, ריב איהי קטטה ומחלקת לקודשא בריך הוא, על בנהא דאינון בגלותא, ובזמנא דלאו אינון בגלותא, איהי ריב לגביה על אינון מסכנין דאזלין מתתרכין מאתרייהו, בגין דירחם עלייהו, וקרא אוכח, הדא הוא דכתיב (ישעיה כ"ז) או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי, תרי שלמי, חד עם שכינתא דאיהי ריב לגביה על מסכנא, ומאן איהו מסכנא דעבדת ריב בגיניה, דא מסכנא דאיהו מסטרא דצדיק, וכל שכן כד צדיק דאיהו חרב ויבש בתמני סרי ברכאן דצלותא, וצווחין לגבי קודשא בריך הוא, ואתמר לגבייהו אז יקראונני ולא אענה:


וכמה דשכינתא תתאה איהי ריב על צדיק דאיהו ח"י עלמין, חרב ויבש, (חרב מבי מקדשא ויבש מנסכים ועולות), הכי איהו ריב שכינתא עלאה בגיניה עם קודשא בריך הוא, ועלייהו אתמר דברי ריבות בשעריך, ובזמנא דתרוייהו אינון ריבות בגיניה עם קודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא צווח לגבי ישראל לתתא, או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי, תרי שלומים, לקבל תרי ריבות, וקשיא איהי לה מכלא, אפרשותא דקודשא בריך הוא מינה, ודא איהו מחלוקת לשם שמים:


וכד נפילת, נפילת לרגלוי, הדא הוא דכתיב (רות ג') ותגל מרגלותיו ותשכב, ואתנפלת קדמיה בנפילת אפים, בגין צדיק דאיהו ח"י עלמין עני בגלותא, וצדיק כד איהו לבר מאתריה אתמר ביה נשקו בר פן יאנף, ושכינתא כד איהי לבר מאתרהא אתקריאת ברייתא, איהו בר ואיהי ברייתא: