Хасидус по-русски
Библиотека

תקונא עשרין:


בראשית ברא אלקי"ם, אלקי"ם מ"י אל"ה, עליה אתמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אל"ה:


תקונא חד ועשרין:


בראשית, נחתין תמן תרין סבין, ואמרין אתעסקנא במה דהויתון (נ"א דהוינא), ואנן לא הוינן (נ"א ולא הוינן), ודא ב' תרין ראשית:


הא סבא עלאה קא נחית בינייהו, אמר הא אנן חד, ותלת הוינן וכען אנן, חד אלקי"ם ודאי מ"י ברא אלה, מ"י ברא באלין תלת, ואיהי רביעאה, ושביעאה, (ס"א וחמשאה), וס"א ותשיעאה):


בראשית אינון שית סבין, ומאן נינהו את השמים, ואת הארץ, הא אינון שבעה ותלת גניזין עלייהו:


באלין שבע סבין ובת שבת יחידה לקבלייהו שבעה ובגין דא הא אנן שבעה שבועות), חד עולימא הוה מזנב אבתרייהו, ואלין סבין אערעו בבוצינא קדישא וחברוי, אמרו ליה רבי רבי, אנת וחברך אשכחתון חד עולימא דאיהו בארחא מזנב אבתרייכו:


אמר לון, אערענא במשיריין סגיאין דהוו קא אתיין מקרבא דחויא, ואינון משיריין דמלאכין דנחתין מזרזן לקבלא צלותין, מסטרא דחמשין אתוון דמייחדין ישראל בכל יומא, דבהון וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, דמלאכין דנחתין לאגחא קרבא, דקא ממנן על צלותין, כלהו הוה נחתין בתוקפא דגבורה, כד נצחין לחויא, וכמה חילין דיליה דקא רדפין אבתרייהו, בכמה חובין דישראל, ואינון מארי צלותין, ומסתכלין בשם יהו""ה דאיהי בינה, דנחתא עלייהו בתוקפא דגבורה, כלהו נפלין מקיומיהו, ואתקיים בהו סוס ורוכבו רמה בים, דא ים חמשין שערי בינה, חמשין אתוון דקריאת שמע:


אמרו ליה ולחבריא הוה לכו לעיינא לאסתכלא בתר ההוא דמזנב בתר צלותין דאינון חלשין, ולית לון רשו לסלקא עם אחרנין ולפרחא עמהון לעילא, ובגין אינון צלותין חלשין אתמר ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, דנער קטן נוהג בם:


דאלין עשר סלקין ביו"ד ק"י וא"ו ק"י, וכל חד אית ליה צלותיה, ואם חסר חד מנייהו אפילו בתראה, לא סליק צלותא דיליה עמיה, בגין דאיהו עניא, ולית ליה רשו לסלקא צלותיה עם אחרנין, כלהו צלותין מתעכבן לסלקא, עד דההיא צלותא דעניא סליקת, ובגין דא תפלה לעני כי יעטוף, דכלהו מתעטפין בגינה, עד דאיהי סלקא עמהון, דלית פרודא בה מנייהו:


וצלותא דעני איהי שכינתא, מאן עני דא צדיק, והאי צלותא אתקריאת עקב לגבי צלותין אחרנין, ובגינה אתמר אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסחיר לה להאי נקודה דאיהי קוצא דאת ד', בכמה חובין לאולפא קטיגוריא על בנוי דשכינתא, לא יפסיק לההיא נקודה, דאם יפסיק, בגיניה אסתלק קוצא מן ד' מן אחד, ואשתאר אחר, דאיהו נחש כרוך בעקבו, דבגין חויא לא יפסיק, ולא אסתלק קוצא דאת ד' מן אחד, אבל בגין עקרב אסתלק, ואיהו פוסק, וברח מניה, הדא הוא דכתיב (בראשית ל"ט) ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה:


אדהכי הא עולימא דקא אזדמן לגבייהו, מחמר אחר בעירן, אמר לון מהו ויעזב בגדו בידה, אלא עקרב איהי עקר ב', דעקרת ביתא דשכינתא, ודא איהו בגדו דחויא דעבודה זרה, כד חויא אתיא לאתחברא עם גוף אדם ישן, דאמרת שכבה עמי, חצופה זונה, אתמר באות ברית וינס ויצא החוצה:


(כ"י נ"א ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסתיר לה לההיא נקודה דאת ד' לא יפסיק, דאי יפסיק בגיניה אסתלק קוצא מן ד' דאחד ואשתאר אחר דאיהו נחש כרוך בגין דחויא לא יפסיק ולא אסתלק, ואיהו פוסק וברחת מניה, אבל עקרב יפסיק, כמה דעבד יוסף צדיקא הדא הוא דכתיב וינח בגדו אצלה וינס וכו'. אדהכי הא עולימא קא אזדמן לגבייהו מחמר בתר בעירן, אמר לון מאי וינח בגדו אצלה וכו', אלא עקרב עקר ב', דעקר ביתא דשכינתא, כד בעיא לאתחברא עם צדיקיא צריך לאפסקא מניה, ולא יתהני מיניה ואפילו: