Хасидус по-русски
Библиотека

וגומר, ודוד בגין דהוה ידע דכל רעותא וחילא ותוקפא דמלכא בה, אמר (תהלים כ"ז) אם תחנה וגומר, בזאת אני בוטח, דאתמר עלה ומלכותו בכל משלה, ומאן דלא שת לבו גם לזאת, עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת:


ובגין דא כד ישראל בעאן בעותין למלכא, אמרין לה אנה הלך דודך, דאתמר ביה ברח דודי, אנה פנה דודך ונבקשנו עמך, בכמה בקשות דצלותין ובעותין, דבגינך איהו נחית עלן, דלא זז מננא אלא בגין דלא נהגנא יקרא בך, דבגינך הוה אסיר עמנא כל שית יומין, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מ"ו) יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח, דהכי איהי שכינתא סתימא עמיה ביומא דחולא, כשושנה דאיהי אטימא, וביומא דשבתא וביומא דחדשא וביומין טבין אתפתחת, לקבלא ריחין ובוסמין, ולירתא נפשין וענוגין לבנייהו:


ווי לון לבני נשא, דקודשא בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, ושכינתא אסירת עמהון, ואתמר בה אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, ופורקנא דילה דאיהי תשובה אימא עלאה, איהי תליא בידיהון, דחמשין תרעין דחירו עמה, לקבל חמשין זמנין דאדכר יציאת מצרים באורייתא, דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה, באלין חמשין אתוון דמייחדין ליה בכל יומא פעמים שמע ישראל, דאית בהון כ"ה וכ"ה אתוון, וירא כי אין איש דאתער לה בגוייהו:


ואיהי משגיח מן החלונות, דאתמר בהון חלו נא פני א"ל ויחננו, לההיא דאתמר בה א"ל נא רפא נא לה, דאסוותא בידיה, דאיהו יד פשוטה לקבל שבים, וירא כי אין איש, ואיהי בעד החלון נשקפה, ותיבב בתרועה דאיהי יבבא, דאתמר בה ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה, ודא יום הכפורים דתיבת נח היא אימא עלאה, חלון דילה הוא עמודא דאמצעיתא, דביה אור, ותורה אור, ואיהו אור הגנוז:


ויפן כה וכה, מציץ מן החרכים, אלו עשרת ימי תשובה, וירא כי אין איש, ועוד משגיח מן החלונות אלין חלונות דבי כנישתא, דאבא ובנוי אינון בבית (הכנסת) אסירן, ואיהו בכל יומא אשגחותיה עלייהו, ויהיב לון מזונא:


ויפן כה וכה, אם אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית (נ"א בה) אסורין דילהון, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ט) לאמר לאסורים צאו, ולאשר בחשך הגלו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, אלא איש לדרכו פנו, בעסקין דילהון, באורחין דילהון, איש לבצעו מקצהו, בבצעא דהאי עלמא, לירתא האי עלמא, ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון, אנשי חיל, יראי אלקי"ם, אנשי אמת, שונאי בצע, אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים, הב, הב לנא מזונא, וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש ככלבים, דאינון אומין דעלמא דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין, דלא אית מאן דקרא ליה בתיובתא, דיחזור שכינתיה לקודשא בריך הוא, דאיהי מרחקא מיניה, למהדר לגביה, ואדמיין לכלבים, דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ואינון ערב רב, דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין:


ועוד אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה, דאיהי עונת זוגייהו, דאתמר בה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, ולא אית מאן דשאיל מזונא דאיהי תורה, שארה דשכינתא, ואיהי אימא עלאה, דאתמר בה ואל תטוש תורת אמך, כסותה: