Хасидус по-русски
Библиотека

גלגלתא חדא סתימא מכל סטרוי ונהירו (ס"א ונחיתו) דתרי מוחי גליפן בה ואתדבקת בסטרוי דדכורא בגין כך אתקרי יונתי תמתי אל תקרי חמתי אלא תאומתי ודאי שערוי דנוקבא כלילן ביה גווני (ס"א גווני בגו גווני) כדכתיב ודלת ראשך כארגמן אתקטר גבורה בחמש גבוראן ואתפשטת נוקבא בסטרהא ואתדקבת בסטרוי דדכורא. עד דאתפרשא מסטרוי. ואתיאת לאתחברא עמיה אפין באפין. וכד מתחברן מתחזיין חד גופא ממש. מהכא אוליפנא דכר בלחודוי אתחזי לג גופא וכלהו רחמי וכך נוקבא וכד מתחברן כחדא אתחזי כלא חד גופא ממש. והכי הוא. אוף הכא כד דכר אתחבר בנוקבא כלא הוא חד גופא ועלמין כלהו בחדו דהא כלהו מגופא שלים מתברכן. והיינו רזא על כן ברך יי' את יום השבת ויקדשהו דהא אשתכח כלא בחד גופא שלים דהא מטרוניתא אתדבקת במלכא ואשתכח גופא חד ועל כן ברכאן משתכחין בהאי יומא. ומהכא מאן דלא אשתכח דכר ונוקבא אקרי פלג גופא. ולית ברכתא שריא במלה פגימא וחסירא אלא באתר שלים. במלה שלים ולא בפלגות מלה ופלגות מלה לא אתקיים לעלמין ולא אתברכן לעלמין. נוי דנוקבא כלא מנוי דדכורא הוא והא אוקימנא מלי ואשתמודען ביני חברייא. מהאי נוקבא מתאחדן כל אינון דלתתא. מנה ינקין ובה תבין והיא אתקריאת אם לכלהו. כמה דאחרא אם לגופא וכל גופא מנה (ס"א לגנתא וכל גנתא מנה) ינקא. כך האי אם לכלהו אחרנין דלתתא כתיב אמור לחכמה אחותי את. אית חכמה ואית חכמה והאי נוקבא אתקרי חכמה זעירא לגבי אחרא וע"ד כתיב אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו'. דהא דא בגלותא אתמשך. אחות לנו קטנה ודאי קטנה אתחזי אבל רברבא היא וסגיאה היא דהא היא שלימו דנטיל מכלא כמה דכתיב (שם) אני חומה ושדי כמגדלות. ושדי דהא מליין אינו לינקא לכלא. כמגדלות דאינון נהרין רברבין דנפקו מאימא עלאה. תו אתפשט דכורא בימינא ושמאלא בירותא דאחסנא. וכד גווני אתחברו אקרי תפארת ואתתקן כל גופא ואתעביד אילנא רברבא ותקיף שפיר ויאה תחותוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידורון עופי שמיא ומזון לכלא ביה דרועוי ימינא ושמאלא. בימינא חיים וחסד בשמאלא מיתה וגבורה. מעוי אתתקן בדעת ואתמליין כל אכסדרין ואדרין כמה דאמינא דכתיב ובדעת חדרים ימלאו. תו אתפשט גופא בתרין שוקין. ומתאחדן בינייהו תרין כוליין ותרין ביעי דדכורא דכל משחא ורבות וחילא (דדכורא) דכל גופא בהו אתכנש דכל חיילין דנפיק מנהון נפקין ושריין כלא בפום אמה. ובג"כ אקרון צבאות (ס"א דכל גופא בהו אתכנש ושריין כלא בפום אמה ובג"כ אקרון צבאות דכל חיילין דנפיק מנהון נפקי) ואינון נצח והוד. תפארת ידו"ד. נצח והוד. צבאות. ובג"כ ידו"ד צבאות. אמה דדכורא סיומא (נ"א כסותא) דכל גופא ואקרי יסוד ודא הוא דרגא דמבסם לנוקבא וכל תיאובתא דדכורא לגבי נוקבא בהאי יסוד עייל לנוקבא לאתר דאקרי ציון דהתם הוא אתר כסותא דנוקבא כבית רחם לאתתא ובג"כ יי' צבאות אקרי יסוד כתיב כי בחר יי' בציון אוה למושב לו כד אתפרשת מטרוניתא. ואתחברת במלכא אנפין באנפין במעלי שבתא אתעביד כלא חד גופא וכדין יתיב קודשא בריך הוא בכורסייה ואקרי כלא שמא שלים שמא קדישא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין. כל אלין מלין סליקנא עד יומא דא דאתעטר בהו לעלמא דאתי והשתא אתגליין הכא זכאה חולקי. האי מטרוניתא כד אתחברת עם מלכא כל עלמין מתברכאן ואשתכחו בחדוותא דכלא אדרא זוטא רצו/ב כמה דדכורא כליל בתלתא ושירותא בתלתא. כך כלא הכי וסיומא דכל גופא הכי ומטרוניתא לא מתברכא אלא בכללא דתלתא אלין דאינון נצח הוד יסוד ומתבסמא ומתברכא בכתר דאקרי קדש הקדשים דלתתא דכתיב כי שם צוה יי' את הברכה דהא תרין דרגין אינון לעילא ותתא. ובג"כ לית רשותא למיעל תמן בר כהנא רבא דאתי מן סטרא דחסד בגין דלא עייל לההוא אתר דלעילא אלא ההוא דאקרי חסד ועייל בקדש הקדשים ומתבסמת נוקבא ומתברכא האי קדש הקדשים בגו לגו אתר דאקרי ציון. ציון וירושלם תרין דרגין אינון חד רחמי וחד דינא ציון דכתיב ציון במשפט תפדה. ירושלם דכתיב (שם) צדק ילין בה כמה דאוקימנא וכל תיאובתא דדכורא לגבי נוקבא הכא הוא וקרינן להו ברכה דמתמן נפקי ברכן לכלהו עלמין וכלהו מתברכן. האיא תר אקרי קדש וכל קדשים דדכורא עיילין תמן בההוא דרגא דאמינא וכלהו אתיין מרישא עלאה דגולגלתא דדכורא מסטרא דמוחי עלאי דשריין ביה ונגיד ההיא ברכה בכל שייפי גופא עד אינון דאקרון צבאות וכל ההוא נגידו דאתנגיד מכל גופא מתכנשי תמן וע"ד אקרון צבאות דכל צבאות דעלאין ותתאין תמן נפקין. וההוא נגידו בתר דאתכניש תמן שריין ליה בההוא יסוד קדישא כלא חוורא בג"כ אקרי חסד וההוא חסד עייל לקדש הקדשים דכתיב כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם. א"ר אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי ונא כתבנא סברנא למכתב טפי ולא שמענא ולא זקיפנא רישא דנהורא הוה סגי ולא הוה יכילנא לאסתכלא אדהכי אזדעזענא שמענא קלא דקארי ואמר ארך ימים ושנות חיים וגו'. שמענא קלא אחרא חיים שאל ממך וגו'. כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא ולא הוה מאן דמטי לגביה דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה. כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא. בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין. קם רבי אלעזר בריה ונטיל ידוי ונשיק לון ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי בעו חברייא למבכי ולא יכילו למללא שארו חברייא בבכיה ורבי אלעזר בריה נפיל תלת זמנין ולא יכיל למפתח פומיה. לבתר פתח ואמר אבא אבא. תלת הוו. חד אתחזרו. השתא תנוד חיותא צפראן טאסין משתקען בנוקבאן דימא רבא וחברייא כלהו שתיין דמא. קם רבי חייא על רגלוי ואמר עד השתא בוצינא קדישא מסתכל (ס"א משתדל) עלן. השתא לאו הוא עדן אלא לאשתדלא ביקריה. קם רבי אלעזר ור' אבא. נטלו ליה בטיקרא דסיקלא מאן חמא (ס"א ערעורא וערבוביא) ערבוביא דחברייא וכלביתא הוה סליק ריחין סליקו ביה בפורייה ולא אשתמש ביה אלא ר' אלעזר ור' אבא. אתו טריקין ומארי תריסין דכפר וטרדא בהו (ס"א דצפרי וטרדיא והוו) בני מרוניא צווחין בקטירין דחשיבו דלא יתקבר תמן. בתר דנפק פורייא הוה סליק באוירא. ואשא הוה להיט קמיה שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום ינוחו על משכבותם. כד עאל למערתא שמעו קלא במערתא זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות כמה פטרין ברקיעא משתככין (ס"א ולא משתכחין) ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא. זכאה חולקיה לעילא ותתא כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה עליה אתמר ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין:


עד כאן האדרא קדישא זוטא: