Хасидус по-русски
Библиотека

תלייא ביה פירודא בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין. ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד דתלייא ממזלא קדישא ובג"כ יו"ד כליל אתוון אחרנין י' סתימא דכל אתוון אחרן. י' רישא וסיפא דכלא וההוא נהר דנגיד ונפיק אקרי עלמא דאתי דאתי תדיר ולא פסיק. והאי הוא עדונא דצדיקיא לזכאה להאי עלמא דאתי דאשקי תדיר לגנתא ולא פסיק. עליה כתיב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. וההוא עלמא דאתי אברי ביו"ד הה"ד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן י' כליל תרין אתוון ו"ד. באגדתא דבי רב ייבא סבא תנינן אמאי ו"ד כלילן ביו"ד אלא נטיעה דגנתא (ס"א ודאי) דא אקרי ו' אית גנתא אחרא דאיהי ד' ומהאי ו' אשתקייא ד' (דאיהי ארבעה) (ס"א ראשים) והיינו רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן וגו'. מאן עדן דא חכמה עלאה ודא י' להשקוה את הגן דא הוא ו' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא הוא ד' וכלא כליל ביו"ד ובגין כך אקרי אב לכלא. אב לאבהן. שירותא דכלא (אקרי) ביתא דכלא דכתיב בחכמה יבנה בית (מהאי יו"ד שירותא וסיומא דכלא) וכתיב כלם בחכמה עשית באתריה לא אתגלייא ולא אתידע מדאתחבר באימא אתרמיז באימא. ובג"כ אימא כללא דכלא בה אתידע ובה אתרמיז. שירותא וסיומא דכלא (חכמה אקרי) דבה סתים כלא. כללא דכלא שמא קדישא עד השתא רמיזנא ולא אמינא כל אלין יומין. והאידנא מתגלפין סטרין י' כליל בהאי חכמה. ה' דא אימא וקרינן בינה,,, אלין תרין בנין דמתעטרן מאימא. והא תנינן דבינה אתכליל מכלא. יו"ד דמתחברא באימא ומפקין ב"ן. והיינו בינה א"ב וא"ם דאינון ידו"ד בן בגווייהו. השתא אית לאסתכלא בינה ואקרי תבונה אמאי אקרי תבונה ולא בינה אלא תבונה אקרי בשעתא דינקא לתרין בגין ב"ן וב"ת דאינון ו"ה ההיא שעתא אקרי תבונה. דכלא כליל באלין אתוון ב"ן וב"ת אינון ו"ה. וכלא חד כללא. והיינו תבונה. בספרא דרב המנונא סבא אמר דשלמה מלכא תקונא קדמאה דגלי ואמר הנך יפה רעיתי מהאי הוא ותקונא תניינא אקרי כלה דאיהי נוקבא דלתתא ואינון דאמרי דתרווייהו להאי נוקבא דלתתא אינון. לאו הכי. דה"א קדמאה לא אקרי כלה. וה"א בתראה אקרי כלה לזמנין ידיעין (לזמנין סגיאין) דהא זמנין סגיאין אינון דדכורא לא אתחבר עמה ואסתלק מינה בההוא זמנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. בשעתא דאתדכאת נוקבא ודכורא בעי לאתחברא עמה כדין אקרי כל"ה. ככל"ה ממש אתייא (אבל) האי אימא לא אפסיק רעותא דתרווייהו לעלמין בחד נפקין בחד שריין. לא אפסיק דא מן דא ולא אסתלק דא מן דא. ובג"כ כתיב ונהר יצא מעדן. יוצא תדיר ולא אפסיק הה"ד וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ובג"כ כתיב רעית ברעותא דאחוה שריין. באחדותא שלימותא אבל הכא אקרי כלה. דכד אתא דכורא לאתחברא עמה היא כלה ככלה איהי אתייא ממש. ובג"כ תרי תרי תקונין דנוקבי פריש שלמה. תקונא דקדמיתא סתימא בגין דאיהי סתימא ותקונא תניינא פריש יתיר ולא סתים כולי האי ולבתר תליא כל שבחא בההיא דלעילא דכתיב שיר ו) אחת היא לאמה ברח היא ליולדתה ובגין דאיהי א ימא מתעטרא בעמרא דכלה ורעותא דיו"ד לא אפסיק מנה לעלמין אתיהיב ברשותה כל חירו דעבדין. כל חירו דכלא כל חירו דחייביא לדכאה לכלא. דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וכתיב וקדשתם את שנת החמשים שנה יובל היא מאי יובל כמד"א ועל יובל ישלח שרשיו. משום ההוא נהר דאתי ונגיד ונפיק ואתי תדיר ולא פסיק. כתיב