Хасидус по-русски
Библиотека

יסוד עולם. בה שעתא קט מן שמייא נפק ואמר זכאה חולקך ר"ש דקב"ה גזר לעילא ואת מבטל לתתא בודאי עלך אתמר רצון יראיו יעשה:


סימן יח דף קו ע"א מחמשים עד עשרה. דאיהו שרותא עד עשרה דאיהו עשרה סופא דדרגין. וכיון דמטא עד עשרה. אמר מכאן ולתתא לאו אתר לקיימא בתשובה. ותב ואמר ארבעים בגין דישתזבון ד' קריין ותב ואמר שלשים בגין דישתזבון ג' קריין ותב ואמר עשרים בגין דישתזבון תרין קריין ותב ואמר עשרה בגין דישתזיב קרתא חדא מאינון חמשה בגיני כך לא נחית לתתא מן עשרה:


סימן יט דף קיח ע"ב באר שבע. וישכם אברהם בבקר וכו' ר' ברוקא אמר מה הוא שם על שכמה אלא שהזהירה על עול האמונה ולעמוד במה שהיתה בתחילה כתיב הכא שם על שכמה וכתיב התם שם שם לו חק ומשפט מה להלן על השכינה אוף הכא על השכינה. מה עשתה כיון שראתה עצמה יוצאת מרשותו של אברהם חזרה לקלקולה דכתיב ותלך ותתע מהו ותתע שתעתעה אחר עבודת כו"ם וגלולי בית אביה כתיב הלא ותתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים:


סימן כ דף רו ע"א בהו וגו' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. שאל רבי חייא לר' אבא אמריתון דנשמתא לא עיילא בבר נש עד דאסתכל בפולחנא דקב"ה וכדין להוי ליה ההיא נשמתא ואמריתון דנשמתא היא קדישא מעליא על כלא אם כן מה הוא דאמר קרא כל אשר נשמת רוח חיים וגו' הואיל והוה להו נשמתא הוה להו לאשתזבא. לא הוה בידיה אתו שיילוה לר' אלעזר ברבי שמעון אמר להו כך הוא והא קרא מסייע ליה דהכי אמר אבוי דכי אתא טופנא לא חזא בר נש דיעביד קב"ה בגיניה אלא נח. וזכותיה לא הוה אלא לאגנא עליהון ועל בתיהון דלא הוה זכותיה כל כך לאגנא על כל דרא ואינון דהוו זכאין בקדמיתא כגון חנוך ירד דהוו להו נשמתא קדישא וחזייאן למעבד קב"ה בגיניהון בחרבה מתו והיינו דאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו אינון דנשמתא קדישא הוה בהון ולא תימא דעל אינון דהוו בטופנא אמר אלא אתא קרא ואמר מכל אשר בחרבה מתו:


סימן כא דף רלז ע"ב אוסרי לגפן עיר"ה ולשורק"ה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה. תמניא דרגין כלילן בהאי קרא ארבע מנהון דמיין אהדדי תרין מנהון דמיין אהדדי ותרין אחרנין דמיין אהדדי. ארבע דדמיין אהדדי אינון גפן שורקה היינו גפן היינו שורקה דמנהון נפקין ענבים ומנהון מתעביד חמרא דאקרי יין וכלהו רזא חדא ומשרשא חד נפקין ונגדין. ותרין דדמיין אהדדי עירה אתונו היינו עירה היינו אתונו ורזא חדא נינהו ובדרגא חדא כלילן ומרזא חדא נגדין. לבוש"ו סות"ה היינו מלה חדא ורזא חדא כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו זימנא קרייה כסות זימנא אחרא קרייה לבוש וזימנא אחרא קרייה שמלה וכלהו משרשא חדא נגדין ומלה חדא עבדין וחלופא דשמהן רזין עלאין כלילן בהו ומאן דדייק טעים מידי ומאן דלא דייק לא טעים ולא מידי והני תמניא דרגין רזין עלאין רמיזין בהו אבל קרא כפשטיה קאי. ת"ח יעקב שלימא דאבהן הוה כד"א ויעקב איש תם וגו' מאי איש תם דאשתכלל מחכמתא דלעילא ומחכמתא דלתתא והיינו דכתיב יושב אהלים תרין אהלים נינהו אהל דאקרי לפנים מן הפרגוד ואהל דאקרי אחורי הפרגוד וכליל הוה מתרין סטרין מבתי גוואי ומבתי בראי ומאן אוליף ליה ליעקב כולי האי. ת"ח דהא אינון שני דהוה טמיר וגניז בהדייהו דשם עובר. אוליף ליה חרשתא (נ"א חכמתא) וסימניך בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם מאי בעבר הנהר אלא רזא הוא דכל יומיהון דאינון קדמאי לא הוו אוליפן אלא חכמתא תתאה דאתיא מבתי בראי דאקרי אחורי הפרגוד ובאינון דאחורי הפרגוד הוו מתדבקין והוו מודיעין לון מלין דעתידין למיתי לעלמא ביש או טב וכדין הוו כל אינון דרין עד דאתא ההוא סטרא דקדושה עלאה ואמשיך ליה לאברהם ואודע ליה מלין דשרשא דאתמשכאן לעלמא דלהון מבתי גוואי ומתמן אבין כל אינון דאקרון בתי בראי ומתמן מתחזון קצת מלין לא כלא וסימניך מתמצית גופא של ארץ ישראל העולם שותה מהאי שעתא דקאים א"א