Хасидус по-русски
Библиотека

רקיע הראשון שהכינו הקב"ה ובראו בתחילה ואותו הרקיע הוליד כל שאר השמים (נ"א הרקיעים) שנתהוו ממנו וא"ר יהודה אמר רב אותו הרקיע הוליד כל המאורות מאותו האור שמקבל למעלה וכשברא הקב"ה אותו רקיע נטל הקב"ה את המאורות והניחם באותו רקיע הנקרא רקיע שמים ואותו רקיע נתהוה מן השמים דא"ר יהודה אמר רב הרקיע העליון הוליד את השמים אשר תחתיו והשמים הולידו האי רקיע ונקרא רקיע השמים ונטל הקב"ה הני מאורות ונתנם בו הה"ד ויתן אותם אלקים ברקיע השמים אמר ר' יצחק עשה הקב"ה הני מאורות והניחם ביד (נ"א בזה) הרקיע להיות ממשלה על הארץ ולהשתמש בהם הבריות ושניהם נתנו אורם בשוה. אמרה הלבנה אין נאה להשתמש ולהתנהג בשני כתרים בשוה מה עשה הקב"ה המעיט אותה והיינו הכפרה של שעיר ר"ח שנאמר בו חטאת לה' א"ר יעקב בכמה אתר תנינן דא ולא אתיישבא בלבאי עניינא כד אתא ר"נ אתו ושיילוה אמר משמען (נ"א כמשמעו) א"ר יהודה לר' יעקב כלום אתה רוצה לעבור על דברי חבירך אשתיק. רבי יוסי בר' שמעון בן לקוניא אתא למחמי לר' אלעזר חתניה (שם ע"ד) נפקא ברתיה ושקלה ידוהי לנשקא להון ואמר לה לכי ומעטי את עצמך מקמי בעליך דאיהו קדישא שמע ר' אלעזר אמר כען ידענא. אנא מדכרנא מלה חד דאיהו מרגלא יקירא דאתמר על סיהרא כדתנינן דקב"ה אמר לסיהרא לכי ומעטי את עצמך דחשבא סיהרא דלא אתייהיב שולטנא לה. א"ל חמוה אנא כך שמענא וכך הוה מסדר בלבאי ובגין דלא אעבר על דעתוהי דחבראי שתקתי. פתח רבי אלעזר ואמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בי' מגן עזרך ואשר חרב גאותך. א"ר אלעזר וכי גאותן של ישראל בחרב הוא לאו הכי דהא חרב לעשו אתייהיבת דכתיב ועל חרבך תחיה אלא הכי שמענא מאבוי דאלין ת"ח דכד שמעין מלה ולא אתיישב בלבהון ואינון מגיחים קרבא דין עם דין כאינון מגיחי קרבא בחרבא ובעיין לקטלא דין לדין עלה ומלה דא דקא אמרי חברנא כך היא וכך גזרנא ברזא דמתניתין דילן דכד ברא קב"ה לשמשא ולסיהרא גזר על שמשא למהוי שלטנא דעשו ועל סיהרא למהוי בעלמא דין שלטנא דיעקב ומני עליהון תקיפין רברבין עד דייתון תרין אומיא אלין וההוא רברבא דאתמני על סיהרא בגין אומא דיעקב בעא מן קב"ה דאתייהב שולטנא לסיהרא בעלמא דין כלומר אומא דיעקב. אמר קודשא בריך הוא וכי אנא בעי אומא דיעקב. (חסר כאן). אלא בעלמא דאתי ולשלטה בהו על כל אומייא אבל בעלמא דין לכי ומעטי את עצמך והשתעבדי בגלותא למזכי לך בעלמא דאתי וכד אתי אומא דיעקב אתרעמו קמיה דקב"ה על דאתנטל מנהון שלטנא ואתייהיבת לעשו אמר לון קב"ה וכי מה אתון בעאן שלטנא בעלמא דין דהא אנא ערבנא לשלטאה לכו לעלמא דאתי על כל אומייא. ובג"כ הביאו כפרה עלי כלומר על אותה הבטחה שאני ערב לכו והביאו כפרה והתעסקו בתורה ועלי לתת לכם שכר טוב ועלי להשליט אתכם על כל העמים שעל מנת כן מיעטתי את הירח בעולם. אתא רבי יוסי ונשקוה ברישיה וקרא לברתיה ואמר לה קוטפיזא דנהוריתא ובוצינא דאתפרשא בגוון אית גבך זכאה אנת וזכאה חולקיך וזכאה חולקי דזכינא למחמי כך. רבי יוחנן אמר זכו ישראל דנהיר לון קב"ה ולית אנן צריכים לבוצינא אחרא דכתיב והיה יי' לך לאור עולם אמר רבי אבהו כיון שנתחלף להו שלטנא מונין חשבנא לסיהרא דבה מנהגת נוהג כצאן יוסף ומום אין בך דלא אשתכח בה גרעונא בגין מועדין וזמנין ע"כ:


סימן ד דף כג ע"א רעיא מהימנא אמר ליה בוצינא קדישא בתר דאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו מאי ניהו דאמר לבתר ויברא אלקים את האדם בצלמו א"ל מה דאוקמוה על דא מרי מתניתין דמנהון אמרו (הוא) נברא ומנהון לא נברא. קב"ה ברא ליה דכתיב (שם) ויברא אלקים את האדם בצלמו. א"ל אי הכי איהו לא יהיב חולקא ביד חד מנייהו ולא אתעביד בדיוקנא דלהון אלא באיקונין דמלכא בצלמו כדמותו דאיהו צלם ודמות תבניתו. אמר הכי אשתמודע. אמר ח"ו. אלא אנא אימא דאתברי בכלא ואשליטיה על כלא דאי הוה יהיב כל חד חולקיה בזמנא דהוה כעסיה עליה כל חד הוה נטיל חולקיה מניה כי במה נחשב הוא אלא קב"ה ברא ליה כל חד בדיוקניה דא מלכות קדישא דאיהו תמונת כל דבה אסתכל קב"ה וברא עלמא וכל בריין דברא בעלמא