Adobe Flash Player non installé ou plus vieux que 9.0.124!

תורתנו הקדושה, נקראת "תורת חיים", ומהווה הוראה ולימוד באופן הנהגת חיים היום-יומיים,וכידוע ומדובר פעמים רבות, אשר הפרשה וחלק הפרשה השייך ליום מסויים, מכיל הוראה מיוחדתבקשר ובשייכות למאורעות יום זה, ולמרות שהתורה כולה היא נצחיית, וניתן ללמוד ממנה לחיי היום-יום – מ"מ, ההוראה ברורה ובולטת ביתר שאת בחלק הפרשה השייך ליום זה, ובכן, נתכנסנו כולנו ביום הרביעי לפרשת נצבים.

והנה, תחילת ושם כל הפרשה נקראת – לפי התחלתה – "אתם נצבים לפני הוי' אלקיכם כולכם", היינו, שכלל ישראל וכאו"א מישראל זוכרים ויודעים, שעומדים הם לפני ה', ועומדים באופן של "כולכם", עומדים יחד כולם, כפירוש רבינו הזקן בזה "לאחדים כאחד" – כדבר אחד ויחיד.
Lire la suite

ואח"כ, ובפרט בהחלק המתחיל מרביעי עד חמישי, מדובר ביחוד ע"ד ענין הנוגע במיוחד לזמן הנוכחי, "עקבתא דמשיחא", סוף זמן הגלות, סוף ימי הגלות – אשר בו עלינו להתכונן באופן המתאים לגאולה האמיתית והגאולה המיידית והגאולה השלימה, ע"י משיח צדקנו, ואזי שואל יהודי שאלה:

לאחרי שרואים את המתרחש בעולם, וכמדובר בנבואת ישעי' הנביא, ש"החושך יכסה ארץ", היינו, שכאשר מביטים ומאזינים על הדברים המתרחשים ועל הדברים המסופרים – נמצא שישנם ריבוי ענינים שהם היפך הראוי בתכלית, וכאן באים ומודיעים ליהודי, מתוך ודאות בתורת אמת, שידע לו, שבעומדינו בסוף ימי הגלות, שאז יקויים "ה' לכם לאור עולם", היינו, שה' יאיר בתכלית השלימות והתוקף את חיי הפרט של כאו"א מישראל, ויאיר גם את העולם כולו באור אמיתי זה, ולאידך מביטים ורואים שלעת-עתה הנה אדרבה: "חושך יכסה ארץ", שורר חושך ואפילה, ועאכו"כ שאין מה לדבר ע"ד אור ה' שינהיג את כל הארץ.

מסופר איפוא בפסוקים שבחלק הפרשה דידן, ש"ושב הוי' אלקיך את שבותך", היינו, שיהודי הנמצא בגלות – הרי הקב"ה נמצא יחד עמו במקום המצאו! וגם כאשר יהודי יוצא מן הגלות, הקב"ה נמצא יחד עמו עד הרגע האחרון בגלותו, ו"את שבותך", בשוב היהודי מן הגלות – אז "ושב הוי' אלקיך", אזי גם הקב"ה שב מן הגלות כביכול.

ולאחרי שיהודי שומע – ומאמין בזה, וחדור בזה – אשר ה' נמצא עמו במקום המצאו, אפילו בעת אשר "החושך יכסה ארץ" – מבין הוא איפוא, ומובן גם לאדם בעל קצר-הבנה ביותר, שאין כל ערך לחושך העולם – בעת שה' נמצא יחד עמו, וה' מוסיף ואומר לו, שנמצאים בימים האחרונים לגלות, ויש להכין את עצמו וביתו וכללות העולם לקבלת ה"אור עולם", אור ה' והיהדות, וכל-זה – באמצעות הגדלת אור ה' והיהדות בחיי כל אדם פרטי, וכן בכל הבית – הרי ודאי שנוכל לבצע זאת בתכלית השלימות, וכציווי ה', אשר כל דבר טוב שנצטווינו בתורה, צריך לקיימו בשמחה, "עבדו את ה' בשמחה", שנוכל לקיים שליחות זו בשמחה, ועי"ז ניתוסף ביתר שאת בהצלחת הענין, ובודאי שעי"ז מתבטלים כל הדאגות והספיקות האם יש ביכולתנו לקיים שליחות ה' המוטלת על כאו"א מכן – שהרי ה' נמצא יחד עם כאו"א, ובנוגע ליציאה מן הגלות מובא ברש"י על הפסוק, שאופן יציאת בנ"י מן הגלות, הוא ע"י שה' נוטל כאו"א מישראל בידיו, אחד לאחד, ויוצא יחד עמהם מן הגלות. 

כאשר אדם עורך חשבון של חודש אלול (כנ"ל), ונזכר שבחדשים והימים שחלפו היו הנהגות – במעשה או בדיבור – שיכלו להיות טובים יותר, והרי צריכים להתכונן בזריזות לקבל פני משיח צדקנו – מסופר איפוא בפסוקים שלאח"ז, אך ג"כ באותו חלק בפרשה, אשר "ומל הוי' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך", שה' מסייע לכאו"א מישראל לשוב בתשובה, וכן להשפיע זאת גם על "לבב זרעך", על הילדים.

ובזה יש רמז מיוחד, וכמבואר בזה, ש"את לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול, ובר"ת אלו נאמר, שבחודש אלול מקבלים מהקב"ה סיוע מיוחד, להוספה בקיום מעשים טובים, וביתר טוב וביתר עומק.

ומאחר ש"ואהבת לרעך כמוך" – אהבה וקירוב בין אדם לחבירו – "זה כלל גדול (א' המצוות הכלליות) בתורה" (כנ"ל) - יש להשפיע בזה על כל חברה ועל כל קרובה, ועל-ידן גם על בעליהן וילדיהן, שיתנהגו ג"כ באופן זהה.

וכאשר יהודי שואל, שבהיותו אחד ובודד באים ואומרים לו, שביכולתו להשפיע על שכונה שלימה, עיר שלימה ומדינה שלימה; ולכאורה, כיצד ניתן לצפות ממנו דבר זה – הנה על זה מוסיף ואומר בפסוק (כנ"ל) שכל זה הוא עושה מפני שה' הולך יחד עמו ומסייע בעדו בכל מעשיו הטובים, ומסייע בעדו כמלך הנמצא בשדה, היינו, שמסייע לו באור פני ה', ומקבל בקשת כאו"א בסבר פנים יפות, ומכין אותו לכך שתיכף ומיד נצא כולנו, יחד עם הקב"ה, מן הגלות, ונצא בשמחה ובטוב לבב. 

והנה, מכל דבר צריך לבוא לימוד והוראה למעשה בפועל,והוא, שככל שגדלה עד-עתה מידת האהבה והקירוב ששררה בין אחת לחבירתה, וככל שגדלה עד-עתה מידת הפעולה בעשיית כל בית יהודי להאירו באור היהדות, אור ה', ע"י חיים יום-יומיים מתאימים להוראות ה' המובאות בתורה – יש לפעול בזה ביתר שאת וביתר עוז, ובטוחים אנו, שאם נחליט כך – בודאי נצליח, שהרי ה' עומד לצד כאו"א מכן, ולצד כאו"א מישראל בכל מקום שיהי', ומסייע בעדו, מתוך פנים שוחקות ומאירות, להצליח ביתר שאת בקיום השליחות האמיתית, להאיר את עצמו ולהאיר את ביתו ולהאיר את כל שכונתו וכללות העולם, באור האמיתי.