1)    בכתיבת סקירה זו נעזרתי בין השאר בליקוט ובציונים שבספר ימי מלך ח"א עמ' 234-233, ובמקורות שציין לי הרב אסף חנוך שי' פרומר.

2)    מובא פעמיים באג"ק: בכרך ד עמ' תלב, אגרת א'קנג, ובכרך יג עמ' קלו, אגרת ד'תח. באחרון הלשון: "מובא בספרים הק'". ולע"ע מצאתיו בס' תפארת שלמה על מועדים, רמזי פורים, ובס' בן איש חי שנה א' פ' יתרו ס"א. לפניהם מצאתי זאת לע"ע רק בס' חמדת ימים, ש"ק פ"ה ויו"כ פ"ג. ולכאורה לא מסתבר שהרבי כיוון לאחד מכל אלו [אודות ההסתייגות מס' חמדת הימים, ראה באג"ק ח"ח עמ' רכג. וע"ע בח"ג עמ' קמ, בסוף הקטע "ומה שנלפענ"ד'] אמנם העירני ח"א שמצאנו שהרבי ציין את דברי הבן-איש-חי בקשר למה שסיום תרי"ג מצוות קשור לסיום הגלות "קץ שם לחושך" [בהתוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 1058 צויין לבא"ח, דרושים בתחילת פ' בראשית עמ' ז. כן ציין לו הרבי בכי"ק בראשי-פרקים מתולדותיו בתחילת לוח היום יום שנת תשמ"ב הערה 2. ולספרו 'בן יהוידע' על אגדות הש"ס בהתוועדות ט"ו בשבט תשמ"ב סי"ט, ופעם נוספת בסו"ס כא]. ובעוד מקומות.

3)    אסתר ט,כה.

4)    אג"ק כרך יב ס"ע רנד, אגרת ד'תקצ"ו.

5)    אג"ק כרך ז עמ' יג, אגרת א'תתעט.

6)    אג"ק כרך ה עמ' רנז, אגרת א'תנ"ז. כרך כב עמ' סג, אגרת ח'רע"ח, וש"נ.

7)    התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 491.

8)    בשער הכוונות (דף ר ע"א) איתא: "כל הזמירות והקרבנות והק"ש היה מורי ז"ל נוהג לאומרם מתוך סידור התפילות שבידו, אבל בתפילת העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר על פה וכו'", עיי"ש. ובפרי עץ חיים (שער העשיה פ"א) איתא: "מורי זלה"ה תמיד היה קורא התפילות בתוך הסידור ולא על פה...".

9)    'התוועדויות' תשמ"ג ח"א עמ' 145, עיי"ש באריכות.

10)  הרב א"א שי' צייטלין מספר ששמע באחת ההתוועדויות, שהרבי אמר על עצמו שהוא מתפלל מתוך הסידור, כיוון שמצד חושך הגלות אפשר לשכוח מילה.

11)  להרה"ח ר' שניאור זלמן דוכמאן ז"ל, עמ' 53 אות יח.

12)  סדר הנהגה והדרכה לבעל-תשובה, פרק כג (בתרגום מאידיש).

13)  אולי היתה זו מהשאלות שהשתעשע בהן הרבי עם הילד הת' אהרן הי"ד (בן המשב"ק הר"ר חס"ד שי' הלברשטאם). ולהעיר מסידור יעב"ץ הוצאת אשכול ח"ב עמ' תשפ"ה, הערה מהמחבר ז"ל: "ראוי להרגיל אדם עצמו מתוך סידור זה. ולא יאמר שום דבר בע"פ... אפילו מה שנראה קטן הערך. כמו אמירות פסוקים בשעת הגבהת ס"ת".

14)  ספר המנהגים עמ' 59.

15)  בר"ד מסעודות יום ב' דר"ה תשכ"ז (המלך במסיבו ח"א עמ' קטז) נוסף: "[וגם כשכן – היה מסתפק בהבטה בסידור]".

16)  שלא כתפילה שבה ישנה הוראה כללית גם לרבים. וראה בסיום התוועדות כ"ד טבת תשי"ב (תורת מנחם ח"ד עמ' 263): "יש להזכיר ולעורר שכל אלה שנתחייבו בברכה אחרונה, לא ישכחו לברך ברכה אחרונה. ואלה שאינם יודעים את הברכה בעל-פה, אל יתביישו לברך מתוך הסידור [-רק הם!], ותבוא עליהם ברכה, ואנו נאמר אמן." בכלל בהתוועדויות היה הרבי מברך על מזונות ועל פירות (בט"ו בשבט) בעל-פה, אך ברכה אחרונה היה אומר תמיד בסידור. ובקשר לק"ש שעל המיטה, ישנה הוראה פרטית באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (חי"ד, אגרת ה'עב, עמ' סו): "ויזהר בקריאת שמע על המיטה מתוך הסידור דווקא".

17)  המלך במסיבו, ח"ב עמ' לח - ר"ד בסעודת יום א' דחה"ס תש"ל.

18)  ראה בסוף 'מודעה רבה' של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על האזנה לקרה"ת (סידור 'תורה אור' ברוקלין תשמ"ז עמ' 492): "וטוב שישמע מתוך החומש".

19)  "ראיתי מהחרדים על דבר ה', שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת ש"ץ התפילה, ויהי עיניהם וליבם שם ולא יראו חוצה..." - של"ה מסכת תמיד פרק נר מצוה אות פ (דפוס אמשטרדם דף רנה,א ד"ה ראה), הובא בא"ר סי' קכד ס"ק יב ובמשנ"ב שם ס"ק כו (אבל לא הובא בשו"ע רבינו שם).

20)  ספר המנהגים עמ' 13. ולכאורה הוא משום שנוהגים בזה בכמה פרטים כמו בנ"כ.

21)  מובא בס' אלף כתב בשם שער ההכנה להגה"ק ר' נפתלי כ"ץ (דף ח ע"ב, אות לד). וכנראה הוא ספרו שנדפס לראשונה בלובלין תע"ט.

"ובעל נפש יחמיר"

בהתוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 66 נאמר, שכאשר אדמו"ר הזקן כותב "ירא שמים יחמיר" הרי זה שייך לכל אחד ואחד. ומשמעות הדברים שם, שאין הבדל אם הלשון הוא "ירא שמים" או באופן אחר.

וראה בספר "למען ידעו... בנים יוולדו" עמ' 287, ש"ירא שמים" הוא למעלה במדריגה מ"בעל נפש".

ועל-פי זה נשאלתי, מדוע בין אנ"ש אין נזהרים כלל בהתוועדויות וכו'¹ שלא לברך 'מזונות' אלא בעוגה שהיא במילוי ריבה או פירות או ב'לקח', כפי שפסק אדה"ז 'ובעל נפש יחמיר לעצמו' בסדר ברכת הנהנין (פ"ב ס"ט).

ולהעיר מהסיפור הידוע בעניין זה מר' פנחס רייזעס, שלא נזהר בזה ובירך 'מזונות' על עוגה סתם, והעיר לו אדה"ז על כך, וענה "איני בעל נפש", ואדה"ז ענה לו שאילו ידע שאינו בעל נפש – לא היה נוסע איתו... ('אוצר סיפורי חב"ד' כרך טו עמ' 328).

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר