Хасидус по-русски
Библиотека

- Эймосай кооси мар? — Ликшейофуцу майанойсэхо хуцо!

- Когда придет господин? — Когда твои источники распространятся наружу! 

Home Содержание Поиск Новости Форум Линки Рассылка Зеркало О сайте/помощь
ספרי קבלה

Танах (русский и иврит)
Вавилонский Талмуд (иврит)
Midrash (hebrew)

כתבי אריז"ל
ספר הזוהר
זהר חדש
כתבי הרמ"ק ז"ל
ספרי קבלה

   

בס"ד

Kabbala

זהר חדש פרשת בראשית מאמר יהי אור
ויאמר אלקים יהי אור. [בראשית א ג'] א"ר יצחק מכאן משמע דעקרן קב"ה להני נטיען ושתיל לון דכתיב יהי:


רבי יהודה אומר אור שכבר היה. תנן, [משמע] דכתיב ויהי אור והיה לא כתיב אלא ויהי:


וכד אסתכל קב"ה באינון דרין דרשיעיא דלא יתחזון לההוא נהורא גניז ליה הה"ד וימנע מרשעים אורם ולמאן גניז ליה לצדיקיא, לצדיקיא דוקא כמא דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ויאמר אלקים יהי אור הה"ד מי העיר ממזרח:


וירא אלקים את האור כי טוב מאי ראה א"ר חייא כדקא אמרן חמא בעובדיהון דרשיעיא וגניז ליה. רבי אבא אמר וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז אותו וירא אלקים את האור כי טוב דלא אשתכח ביה ריתחא כתיב הכא כי טוב וכתיב התם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל וסיפיה דקרא אוכח דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך ובג"כ לא אשתכח ביה ריתחא ואע"ג דשתיף לון קב"ה כחדא:


תא חזי נהירו עילאה למהוי נהיר האי אור. ומההוא נהירו חידו דכלא ביה והוא ימנא לאתעטרא גלופי גלופין בהדיה והא אתמר דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך דא אור קדמאה דגניז קב"ה לצדיקיא לאינון דחלי חטאה כדקאמרן. ויהי ערב מסטרא דחשך ויהי בקר מסטרא דאור ומגו דאינון דמשתתפין כחדא כתיב יום אחד ר' יהודה אומר מ"ט בכל יומא ויומא כתיב ויהי ערב ויהי בקר למנדע דהא לית יומא בלא ליליא ולית ליליא בלא יומא ולא אתיהיב לאפרשא א"ר יוסי ההוא יום דנפק אור קדמאה אתפשט בכולהו יומי דכתיב יום בכולהו א"ר אלעזר ממשמע דכתיב בכולהו בקר ולאו בקר אלא מסטרא דאור קדמאה [שנא' הבקר אור] ר"ש אמר יומא קדמאה אזיל עם כולהו וכולהו [ביה] בגין לאחזאה דלאו בהו פירודא וכולא חד:


ויאמר אלקים יהי אור אתפשטותא דהאי אור לתתא ואלין אינון מלאכיא דאתבריאו ביומא קדמאה דאית לון קיומא לאתקיימא בסטרא ימינא:


וירא אלקים את האור. את לאכללא אספקלריא דלא נהרא עם אספקלריא דנהרא דאתמר ביה כי טוב. א"ר אלעזר את לאכללא ולאסגאה אינון מלאכין דאתיין מסטרא דאור דא וכולהו נהירין בקדמיתא בקיומא שלים:
זהר חדש פרשת בראשית מאמר יהי רקיע
יהי רקיע בתוך המים. א"ר יהודה [בהאי] אתפרישו מיין עילאין ממיין תתאין רקיע פשיטותא דמיין. והא איתמר ויהי מבדיל בין מים למים בין מיין עילאין למיין תתאין:


ויעש אלקים את הרקיע. דעביד בה עבידתא בסגיאו עילאה יהי רקיע לא כתיב אלא ויעש דאסגי ליה ברבו סגיא:


א"ר יצחק בשני אתברי ביה גיהנם לחייבי עלמא בשני אתברי ביה מחלוקת בשני לא אשתלים ביה עבידתא בגיני כך לא כתיב ביה כי טוב עד דאתא יום תליתאי דאשתלים ביה עבידתא [ובג"כ] כתיב ביה כי טוב תרי זמני חד על אשלמות עבידתא דיום שני וחד לגרמיה דיום תליתאי. אתתקן יום שני ביות שלישי ואתפריש ביה מחלוקת וביה אשתלימו רחמי על חייבי גיהנם. ביומא תליתאה משתככו שביבי דגיהנם בגיני כך איתכליל יום שני ואשתלים ביה:


רבי חייא הוה יתיב קמיה דר"ש א"ל האי אור ביום ראשון וחושך ביום שני ואתפרישו מיא ומחלוקת הוה ביה אמאי לא אשתלים ביום ראשון דהא ימינא כליל לשמאלה א"ל על דא הוה ההוא מחלוקת ותליתא בעי למיעל בינייהו לאכרעא ולאסגאה בהו שלם:
זהר חדש פרשת בראשית מאמר תדשא הארץ דשא
ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא [שם א יא] אתחברותא דמיין עילאין בתתאין למעבד פירין. מיין עילאין [פרין] ורביין ועבדין איבין ותתאין קראן לון לעילאין כנוקבא לגבי דכורא בגין דמיין עלאין דכורין ותתאין נוקבין ר"ש אמר כל (האי) [דא] הוא לעילא והוא (לעילא) לתתא, א"ר יוסי אי הכי אלקים דקאמר מאן אלקים. א"ל אלקים סתם אלקים חיים לעילא ואי תימא לתתא [אלקים סתם] אלא לתתא איהו תולדות כמד"א אלה תולדות השמים והארץ בהבראם [שם ב ד] ואמרינן בה"א בראם וההוא דלעילא אבהן דכולא הוא (איהי). [יהי עביד] עבידתא ועל דא ארעא עבידת תולדות דהא [היא] מתעברא כנוקבא מן דכורא:


ר' אלעזר אמר כל חילין הוו בארעא ולא אפיקת חילהא ואינון תולדות עד יום הששי דכתיב [שם א כד] תוצא הארץ וגו' ואי תימא הא כתיב [שם יא] ותוצא הארץ דשא אלא אפיקת תיקון חילהא לאתישבא כדקא יאות וכולא הוה גניז בה עד דאצטריך. דהא בקדמיתא כתיב [תוהו ובוהו] צדיא וריקניא כתרגומו. ולבתר אתתקנת ואתישבת (ותקינת) [וקבילת] זרעא ודשאין ועשבין ואילנין כדקא יאות ואפיקת לון לבתר הכי ומאורות נמי לא שמשו נהורא דילהון עד דאצטריך:
זהר חדש פרשת בראשית מאמר יהי מאורות ברקיע השמים
יהי מאורות ברקיע השמים [שם יד] מארת כתיב חסר לאכללא חיויא בישא דאטיל זוהמא ועביד פירודא דלא משמש שמשא בסיהרא. מארת לווטין ועל דא גרים דאתילטיא ארעא דכתיב ארורה האדמר בעכורך ובג"כ מארת כתיב:


יהי מארת דא סיהרא. ברקיע השמים דא שמשא ותרוויהו בכללא חדא לאזדווגא לאנהרא עלמין לעילא ותתא משמע דכתיב על הארץ ולא כתיב בארץ דמשמע לעילא ותתא. חושבן דכולא בסיהרא הוא:


ר"ש אמר גימטריאות וחושבן תקופות ועיבורין כלא הוא ברזא דסיהרא דהא לעילא לאו איהו. א"ל ר' אלעזר ולא כמה חושבנין (ועיבורין) [ושעורין] קא עבדי חברייא. א"ל לאו הכי אלא חושבנא קיימא בסיהרא ומתמן ייעול ב"נ למנדע לעילא. א"ל והא כתיב [בראשית א יד] והיו לאותות ולמועדים א"ל לאתת כתיב חסר. א"ל והא כתיב והיו א"ל הוויין דכלהו דיהון בה כאסקופה דא דאתמלייא מכולא אבל חושבנא דכלא בסיהרא הוא:


תא חזי נקודה חדא שירותא מתמן למימני דהא מה דלגו מההוא נקודה לא אתיידע ולא אתייהיב למימני. ואית נקודה לעילא סתים ולא אתגלייא כלל ולא אתיידע ומתמן שירותא למימני כל סתים ועמיקא. הי נמי אית נקודה לתתא דאתגלייא ומתמן הוא שירותא לכל חושבנא ולכל מנין ועל דא הכא הוא אתר לכל תקופות וגימטריאות עיבורין זמנין חגי ושבתי וישראל דדבקו ביה בקב"ה עבדין חושבנא לסיהרא ואינון דבקין בה וסלקין לה לעילא דכתיב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו':
זהר חדש פרשת בראשית מאמר עשר ספירות בלימה
מתניתין עשר ספירות בלימה. א', תנן ארבע תקיפין רווחי עלמא תרין סטרין (ממשין) [נ"א חמשין] מטלנוי עביד בגוון אתקין חד בלי כלום ונפיק מצפון חד ספר ושוי עלוי תלת אתוון רשימן אתקין תחוותוי תלת אחרן [אחרנין] רשים חד על תרין ושוי עלוי את ת':


ב', אפיק (נ"א נפיק) מצפון ספר תניין באתוון ארבע, רשימין תרין על חד, ושוי עלוי את ה':


ג', אשטח על קוטא (נ"א קונדא) בספר תליתאי סטרא חד באתוות חד רשימא בכתרא דמלכותא הלילה (נ"א תלי לה) מעילאי לעילאי ומינה סטרא חד רשים אומנא ושוי בה ההוא את בההוא את אומנותא אשתכלל ואשתכלל סטר צפין ואתברי מינה. תחותוהי אשתכללו תלת סטרוי מתלת זיויתיה ושוי עלוי את וא"ו:


ד', אפיק לעילא קרדנותא דסיהרא לה ארבע רישין בספר רביעאה אטבע ליה בכסיפא דתהומא רבא הוא תהומא רבא דדינא אתייהיב אתר בי דינא מותבא. ההוא דכתיב (תהלים ל"ו ז') משפטיך תהום רבה. אשרי עלוי תרין אתוון רשימן בעזקתא דמלכא ההוא עזקא בה נטלין בה שריין שוי חד על ד' ואותיב עלוי את אלף:


ה', אשטח על (היותא) [עילתא] (נ"א זוייתא) דספר חמישאה פרוכתא דפרסא לאפרשא מתתאין לעילאין בה אתייהיב רשותא למאן דרשים מעילוי מינה נטלין בה תרין תקיפין אלף עלמין ביה ירותא דאחסנא סמיך עלוי ביה (אד"ג ביה) חמש אתוון רשימין בתרין תלת על תרין אתקין גבוי תרין אחרנין רשימו ברזא דחמש חמש גו חמש שוי עלוי את יו"ד:


ו', אפיק בזיקין דנור על ספר שתיתאה תרין בטרין. סטר חד מרחיש גבורן סטר חד רוח חכמה דבהיקוו וההוא זיויא אשתטח לתלת אנפוי וזיויא דסטרוי קיים (נ"א קאים) לתלת [לתתא] ארבע בארבע רשימין חד לקבל חד שליא חד רכיב תרי אתוון רשימין בחד ושוי עלוי את ו':


ז', אשטח על זיויתיה דספר שביעאה תוקפא דבלי כלום הורמני דבריירי ועילעולא דקואנריתא קזמיטין בשביעאה בלימין על שביעתא אתנהגן ולא נטלן נטלן ולא אזלן אזלן ולא הוויין הוויין ולא אתברין אתבריין ולא אתמשיין עילאין ותתאין נחתין סלקין, תלת רכיבין ארבע רשימין חד אתחזרו חד הוא דחילא דחד שביל דשארי עלוי שוי עלוי את ד':


ח', אפיק על עילתא דספר תמינאה רשים בכככא חד והיינו ברשימא חד הוא על ארבע ארבע עלוי שליט חד בחד דא קאים דא יתיב דא נסיב דא שביק דא סליק דא נחת מחד תליין מחד אתבריין. קדישא הוא עילאה הוא. הוא הוי הוא חד רשים בגויה את ה':


ט', אשטח על זיותא עיאה ספר תשיעאה דא' ולא אתחזי טמירא במאתן וארבעין ותמנין עלמין דאזלין בגויה. שקולא בצלמא דמארי' רשימא בחמש רכיבא על חמשש. מלכא דאינון עלמין פלחין ליה נחתא ביממא דנהיר סלקא בליליא דאתחשך רשים עלה תלת אתוון שוי עלה את י':


י', אפיק מרזין תמניסר אלפין ספר עשרה באתין עשרה בשמא דאתגללף [נ"א דאיתפלג בי בלימה] בי שליטא בעשרה כד מטא לאזדעזעא בתמניסר עלמין ארבע אתאן אזלין עלה עשרה בעשרה רכיב עלה עזקאן דעזקאן אתאחדן מניה הוא ואתתיה [נ"א ואתוותיה] חד הוא:


אתפלגו עשר ספירן אלין מעשר אתוותין עילאין דשמיה קדישא ולקביל דנא בעשרה אתברי עלמא ואפיק חיליהון בעשר אמירן. שמיה סתים פריש לא הוה. עשר על חמש, חמש על עשר. שיתא על חמש חמש על שיתא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין אמן ואמן;



Jewish TOP 20 Rambler's Top100
Send mail to [email protected] with questions or comments about this web site. 
Last modified: 02 января 2003